ואלה שמות חברי ההגנה מגבעת חיים, הקבורים בגבעת חיים מאוחד
יצחק אגמי – שליחות למחנות המעפילים בקפריסין, החליף את פרנטו .
אלי אוברלנדר – נוטר. לוחם בפלוגות הלילה של ווינגייט ופלמחניק
יצחק אהרונוביץ הוא אייק ארן – רב החובל של אוניית המעפילים אקסודוס
סיטה אריאלי – אחות בגבעת חיים
יוחנן בודה אריאלי – הגנה בגבעת חיים
זיגי יצחק אשכנזי – נוטר, לוחם בפלוגות הלילה של ווינגייט ובפלוגות השדה של יצחק שדה.
דוד אתר – המוסד לעליה ב' באירופה
אליוקום הילר – הגנה בגבעת חיים
אפרים מאירי- גפיר בנוטרות
אפרים מוץ ברודר – הגנה ושמירה בשדות הקבוץ.
הרברט רוקוטניץ – נוטר, שמירה על פסי הרכבת באזור ראש העין
יצחק בן אהרון – הגנה בגבעת חיים
מרים בן אהרון – בשירות הידיעות בירושלים
רות בן שלום – אחראית נשק בקיבוץ
אלי בן משה – גפיר בנוטרות בעמק יזרעאל
סימה גלר – הגנה בקיבוץ
ישראל גלר – הגנה בקיבוץ
אסתר דניאל טהל – פלמחניקית בבית הערבה ובקליה
פישל הנדוורגר – במשטרת הישובים העיבריים.
זכריה ווינר – בהגנת הקיבוץ ובעליה לחניתה
אריה זלוצקי – גפיר, אחראי על המשק בג"ח והעברת חומרי הנפץ לפיצוץ הרדאר באולגה.
אריה חפר – קצין במטה הפלמ"ח
יוכבד חרש – בפלמ"ח, בחוליה שהעבירה עולים מגבול לבנון
צבי חרש – בפלמ"ח, בחוליה שהעבירה עולים מגבול לבנון
חנן כהן – הגנה על שדות גבעת חיים
עדי כהן – שמירה בגבעת חיים
יוסף כרמון – הגנה בגבעת חיים
דוד ליבוביץ – בחטיבת אלכסנדרוני
ליפא הופר – חטיבת אלכסנדרוני
חיים ממלוק – נוטר ומפקד ההגנה בגבעת חיים
דוריס מאירי – חובשת בהגנה
יושקו יוסף מאירי – צלף בהגנה
רות מאיר – אלחוטנית בגבעת חיים
קורט מטיאס – גפיר בנוטרות
אוריאל נהרי – הגנה על שדות גבעת חיים
אלי אליעזר נם – חובש קרבי
חיה פאלק – בהגנת הקיבוץ
קלמן פאלק – בהגנת הקיבוץ
פאולי פוגל – בהגנת הקיבוץ
עופרה קוגלר – בפלמ"ח, פלוגה ה' – הסיירים
ברוך קוגלר – בהגנה בירושלים ,ובפלמ"ח
יעקב קופלר – המוסד לעליה ב' בהולנד והורדת מעפילים בחוף ויתקין
פניה קופלר – הגנה בגבעת חיים.
פרנטו קליין – המוכטר של גבעת חיים, שליח ההגנה בקפריסין ומראשוני שרות הידיעות
אמנון רקנטי – בפלמ"ח בחטיבת הראל
יוסף רוזנבאום – חטיבת אלכסנדרוני
משה רוזנבלום – בפלמ"ח בגדוד מוריה ובחטיבת עציוני
יוסף רוזנברג- הגנה בגבעת חיים
אפרא שלו – בהגנת הקיבוץ
יעקב שפי – במשטרה הבריטית
יוסף שנפר – אחראי על הסליקים בקיבוץ
מימי שנפר – בהגנה בגבעת חיים.
יהי זכרם ברוך.
חברות מספרות על ההגנה
מתוך ראיון שקיימה דינה רמג', שפורסם ב-11 במאי 2005
בתקופת ההגנה נשלחתי לקורסים ועברתי אימונים קשים. יצאתי לשישה שבועות לשפיה, עם מפקד "ההגנה", והגעתי גם לג'וערה ולמשמר העמק. היינו אימרות לילדים, ואני השארתי ילד קטן בבית. אחר כך בקיבוץ הייתי מאוד פעילה, אימנתי בחורות, אפילו את העולים החדשים מהונגריה. רצו שאהיה מפקדת של עמדה, אבל אמרתי שאני לא מרגישה את עצמי מספיק מיומנת ומספיק חזקה – פעם אני בהריון ופעם מניקה – אז הייתי סגנית מפקד עמדה.
גם אני הייתי סגנית עמדה. למדתי לירות במטוהח באזור שהיום הוא חרב לאת. הלכנו לשם עם חיים ממלוק, בלילה, כדי שלא יגלו אותנו. בצריף השומרים, בפרדס, למדנו את כל סוגי הנשק, הטלנו רימונים, בישיבה ובשכיבה. בזמן השיעורים עמד אחד מאיתנו בחוץ, עם משרוקית, להזהיר כשמישהו התקרב. היו צריכים לשרוק, כדי שבפנים יסלקו מייד את כל הנשק. אני זוכרת את המתח לעמוד בחוץ, להקשיב ולשמוע כל רחש חשוד. בסיום הקורס היה טקס קבלה להגנה, מאוד סודי, וכל אחד קרא: "אני נשבע"! אסור היה לדבר על זה – עדיין יש לי אות ההגנה. אני זוכרת שבין הוואדיות, בתוך הכרם היה מבנה שבו היה שמור הנשק. היתה תורנות לישון שם בלילה. שכבנו עם על מצע של קש, לא ממש נרדמנו, כי אולי יבוא מישהו מהוואדי...
היו כמה חברות שהיה להן תפקיד, לעלות למגדל המים ולקבל ידיעות מיישובים אחרים, ואני, פחדנית גובה, החלטתי שאני גיבורה ואני עומדת בתפקיד הזה. ישבתי למעלה שעות רבות. קיבלנו ידיעות וסימנים בשפת המורס והעברנו לאחראים.
ידענו שתהיה מלחמה. כל אחד היה צריך להכין ליד הבית תעלת ביטחון, נגד הפצצות. הייתי לבד עם הילדים, אריה היה בפלמ"ח ורוב השנה הוא לא היה בקיבוץ. חברים עזרו לי לחפור.