גבעה על ציר הזמן
1925
פברואר - מגיעה הקבוצה הראשונה מבוקובינה (רומניה). מצטרפת לקיבוץ ב' של השוה"צ בנהלל. עוברת לעפולה ויוצרת את קיבוץ ג' וקולטת קבוצות נוספות מהשוה"צ ברומניה. בסוף השנה מונה הקבוצה 28 חברים. הקבוצה עובדת בבניין. לקראת סוף השנה מסתמן משבר כלכלי ויש אבטלה. קיבוץ ג' שולח פלוגות עבודה לבנימינה ולמפרץ חיפה.
1926
ממשיכים להצטרף לקבוצה הרומנית. עובדים במפרץ חיפה בעבודות ייבוש וסלילה.
1927
קיבוץ ג' עובר לחיפה. חברים יחידים מתחילים לצאת להכשרה חקלאית בקיבוצים. כיבוש עבודה בנמל חיפה ועבודות בניין. נוצרת אבטלה ונסגרים שערי הארץ בפני עליה. הקיבוץ מתפרנס מסיוע ומעבודות יזומות.
1928
הקיבוץ ממשיך לעבוד בחיפה בעיריה, בבניין, חשמל ועוד. התמחות מקצועית והתערות בציבור פועלי חיפה.
1929
נולדים שני הילדים הראשונים. עבודות בניין גדולות בחיפה. חברי הקיבוץ משתתפים בהן. בפברואר נפתחים שוב שערי הארץ ומגיעה קבוצה מרומניה. מספר חברי קיבוץ ג' הוכפל. ניסיון שנכשל להתיישב בתל טורה שבעמק. פעילות פוליטית אינטנסיבית בקיבוץ ג'. ויכוחים רבים על רקע של שמאלנות וחסלנות ציונית. מועצה כפולה של השוה"צ מתקיימת בקיבוץ ג'. מסתמן הפילוג הראשון על רקע הוויכוח על האחדות הפוליטית של פועלי א"י.
1930
קיבוץ ג' מתפלג. החלק שיסד את גבעת חיים מצטרף למפא"י (שנוסדה באותה שנה) ולקיבוץ המאוחד, בתביעה להיות בתנאים אוטונומיים כקיבוצי נצ"ח מברית המועצות. החלק שנשאר בקיבוץ הארצי מייסד אחר כך את מעברות. לאחר ההצטרפות לקיבוץ המאוחד - איחוד עם קבוצת "רצון" מצ'כיה. מתחילים המחשבה והמו"מ על התיישבות.
1931
הקרן הקיימת קונה את אדמות ואדי חווארית (עמק חפר). קיבוץ ג' מציג את עצמו כמועמד להתיישבות שם. חילוקי דעות בעניין עם הסוכנות. קיבוץ העליה של "תכלת לבן" מצ'כיה מתאחד עם בוגרי "בלאו-וייס" מאוסטריה. הגרעין המאוחד מתאחד עם קיבוץ ג'. חברים נוספים יוצאים להכשרה חקלאית בקיבוצים. חלק מהקיבוץ עובר לחדרה.
1932
חברים מקבוצות ל"ג (מ"החלוץ" ברומניה) מצטרפים לקיבוץ ג'.
14.07 - עליה על הקרקע. הקיבוץ מפוצל בין הגבעה בוואדי, חדרה וחיפה. קבוצת הילדים, 12 במספרם, מגיעה לחדרה. נרכשים חמור ראשון ("בראשית" שמו) פרה וטרקטור. נקדחה באר ראשונה ונזרעות תבואות חורף. בתמונה: קידוח באר בשממה.
14.07 - עליה על הקרקע. הקיבוץ מפוצל בין הגבעה בוואדי, חדרה וחיפה. קבוצת הילדים, 12 במספרם, מגיעה לחדרה. נרכשים חמור ראשון ("בראשית" שמו) פרה וטרקטור. נקדחה באר ראשונה ונזרעות תבואות חורף. בתמונה: קידוח באר בשממה.
1933
חלק מקבוצת "שחריה" מפולין מצטרף לקיבוץ ג'. נורית אבן הפינה לבנין הראשון, המיועד לשיכון הילדים. נטיעה ראשונה של הפרדס. מועצת הקיבוץ המאוחד מחליטה על ביטול האוטונומיה של הקיבוצים השומריים. בית הילדים מועבר מחדרה לוואדי. מצטרפת קבוצה מאורגנת של יוצאי "החלוץ" בפולין. הישוב מונה 132 חבר ו-10 ילדים. הקבוצה מחיפה עוברת לחדרה ולוואדי. נקבע שם הקיבוץ - "גבעת-חיים", על שם חיים ארלוזורוב שנרצח באותה שנה.
1934
כל הקיבוץ מרוכז בוואדי. הופיע העלון הראשון. הוקמה הנגריה. מצטרפות קבוצות עולים-חלוצים מפולין ומגרמניה. התנגשויות עם רועים ערבים שעלו על שטחי גבעת חיים. עבודות חוץ בסביבה - בפרדסים ובבניין.
1935
נסתיימה נטיעת הכרם. הקיבוץ מונה 206 חברים. מגפת טיפוס במשק. הענפים נפגעים. נשלחים 30 חברים מישובי הקיבוץ לעזרה. נסתיים בנין הרפת הראשונה. הבנים הבכורים מתחילים ללמוד בחדרה.
1936
חוסר עבודה בסביבה יוצר מצוקה כלכלית וקיצוצי תקציבים. המסגריה מקבלת את עבודותיה הראשונות. ניטעת חורשת האורן ליד עיגול ארלוזורוב. הובאו 2000 האפרוחים הראשונים. פורצים המאורעות. מופסקות עבודות החוץ. התקפת יריות על שומרים במרץ והדריה. השמירה מוגברת. הוצת שדה חיטה של גבעת חיים. הגיעה קבוצה נוספת של עולים מגרמניה. בתמונה: צריפים במרכז המחנה סביב מגדל המים.
1937
נטיעה ראשונה של עצי פרי. מו"מ עם עין החורש וכפר חגלה על בית ספר משותף. באה קבוצת הכשרה של המחנות העולים. הושלם בנין בית התרבות: שני החדרים הצדדיים סודרו באופן ארעי, החדר הגדול לא הושלם עדיין מחוסר אמצעים.
1938
ניסיונות חקלאיים בקנה מידה נרחב. נרכשה מכונת שכפול ליומן. יצאה קבוצת חברים לסדום ולעבודת הגידור בצפון. תכפו מקרי התנפלות בסביבה. הכנופיות מחדשות את פעילותן. מארבים ומיקושים בסביבה. נחנך בית התרבות, שלוש וחצי שנים לאחר בנייתו. 15 איש חולים בקדחת. סיום שנת הלימודים הראשונה בביה"ס המקומי. בתמונה: חדר האוכל הישן.
1939
הוקם ענף הצאן. מגיעות קבוצה בת 12 מעפילים מהתנועה בפולין וקבוצת חלוצים מגרמניה. נחנכה בריכת השחיה לילדים בעיגול ארלוזורוב. החלו הדיונים לקראת מועצת הקיבוץ המאוחד בנען (על איחוד הבה"מ וחבר הקבוצות) - סערת רוחות ומתיחות ביחסי החברים. ספטמבר: פרצה מלחמת העולם השניה. בהלת מלחמה בארץ וקשיים כלכליים. הוקמה ועדה לשעת חירום. הישוב מונה 485 נפש, מהם 52% חברים ו-27% ילדים. רווח של 420 לא"י בשנת המאזן.
1940
הוקם "ארגון משקי עמק חפר והשומרון". הוקמה המועצה האזורית עמק חפר, הראשונה מסוגה בארץ. החופש השנתי הוגדל מחמישה לשבעה ימים. הונח היסוד לחבתניה. הוקמה הברווזינה. ניסיון ראשון של טקס הבאת העומר לפני בית התרבות. נטיעה ראשונה של בננות. היערכות למלחמה: מקלטים, קבוצות כיבוי אש ועזרה ראשונה. ראשוני המגוייסים יוצאים לצבא הבריטי. נחנכה בריכת השחייה לחברים. בתמוה: הישוב מתפתח - אוהלים, צריפים ובתי קומות.
1941
מתחברים לרשת החשמל הארצית - חשמל בצריפי המגורים.
הבובטרון מציג את "המלך בור". הוקם ענף גידול סוסים. הונהגה הזרעה מלאכותית ברפת. הוקם בית החרושת "גת" והחלה העבודה בו. המפעל נאבק על קבלת הזמנות מהצבא הבריטי. יצחק בן אהרון וזכריה וינר נפלו בשבי הגרמנים ביוון. גיוס נוסף לצבא ולחטיבות הביטחון הפנימי. סה"כ המגוייסים - 22. הושלם הבניין לחבתניה ולנגריה. הפלמ"ח מגיע למשק - לעבודה ואימונים.
1942
12 במאי - החיפוש הראשון: חיילים ושוטרים בריטים עורכים חיפוש אחר נשק. התנגדות פעילה ותקיפה של חברי גבעת חיים ושכנים סיכלה את הניסיון. חגיגת בר-מצווה לילדים הראשונים. מסיבת 10 שנים לסניף "הפועל" בגבעת חיים. גבעת חיים מקבלת 290 דונם בוואדי קובאני. הוחלט לחסל בהדרגה את ענף הסוסים בגלל הפסדים.
1943
"גת" מקבלת הזמנות מהצבא הבריטי ומגדילה את תפוקתה. הוקם מחסן הקירור. ראשוני הבנים סיימו ח' כיתות ועוברים ללמוד בביה"ס המשותף בעין חרוד. מתחילים לבנות את שכונת הפרדס - הבניינים הראשונים המיועדים לשיכון חברים. בחירות לוועידת הקיבוץ המאוחד על רקע המשבר במפא"י והוויכוח הנוקב על דרכו של הקיבוץ. הישוב מונה 288 חברים ו-181 ילדים.
1944
חיסול העבודה השכירה, עם סיום העבודות הדחופות ב"גת". גבעת חיים זוכה לטלפון עצמאי. אושרה פתיחת סניף דואר. הונחה אבן הפינה לאולם הספורט. עבודות החפירה מבוצעות בהתנדבות. נולד הילד המאתיים, מסיבה לציון המאורע. פילוג במפא"י, החוצה גם את הקיבוץ המאוחד וגבעת חיים - הוקמה התנועה לאחדות העבודה.
1945
הוקם הקואופרטיב להובלה של משקי עמק חפר. לגבעת חיים 38.5% מהמניות. חברי קבוצת הכדורסל והכדורעף זכו בסמלי כבוד מיוחדים בגלל התמדה של 10 שנים. מאי - סוף מלחמת העולם. זכריה וינר ויצחק בן אהרון שוחררו מהשבי, הגיעו למשק ביוני והתקבלו בהתרגשות רבה. מכונת חליבה הוכנסה לשימוש ברפת. 25-26 בנובמבר - המצור על גבעת חיים והחיפוש הגדול. מאבק עז של חברי גבעת חיים וחברי ישובי וערי הסביבה נגד הבריטים. יוסף רוזנברג נרצח על ידי שוטרים בריטיים. 6 חברים נוספים, מישובים אחרים, נהרגים על ידי הצבא הבריטי בשטח שבין עין החורש וגבעת חיים בפרצם לעזרת הישוב הנצור. בתמונה: מבט על בתי הילדים.
1946
פתיחת אולם "הפועל", אולם הספורט הראשון בהתיישבות העובדת. הוקצבו 200 לא"י ו-120 ימי עבודה של נגרים לקידום השיוויון בריהוט החדרים. יוצאים חברים לשליחות לאירופה וקפריסין. מאי - אחרוני המגוייסים לצבא הבריטי חזרו הביתה. תנובת החלב ברפת הגיעה ל-1000 ליטר ליום. 29 ביוני - השבת השחורה. פלישת הצבא הבריטי למשק. מאבק נגדם וסירוב להזדהות. 18 חברים נאסרים ומובלים למעצר. הגיעה קבוצת עולים מהונגריה. הוקם גלעד לזכר המצור, ביום השנה. הרכב הישוב בסוף השנה: 302 חברים ומועמדים, 49 עולי הונגריה, 10 זמניים, סה"כ מבוגרים 361. 33 בני נוער א"י, 217 ילדים, 20 ילדי חוץ, 25 הורים, סה"כ - 710 נפשות.
1947
מצב מתוח בשיכון, המגביל את הקליטה. ילודה רבה המביאה למחסור בשיכון מתאים לילדים. דיונים בנושאי חברה ושוויון. בין היתר מוחלט להכניס לתקציב תש"ח סכום למקלטי רדיו. 13 באוגוסט - שני הבנים הכורים של גבעת חיים מתקבלים לחברות. 29 בנובמבר - החלטת האו"ם על הקמת מדינה יהודית בחלק מא"י: מתקיימת מסיבה אליה מצטרפים אנשי עין החורש. תחילת ההתנגשויות עם ערביי א"י. ניסיונות לשמירה על השקט בעמק חפר. מתחיל גיוס לשרותים הבטחוניים. בין המתגייסים - שני הבנים הבכורים.
1948
מלחמת העצמאות. היערכות לשעת חירום מתבצעת בהדרגה. חגיגת בר מצווה למחזור הבנים המלא הראשון. אפריל - ערביי הסביבה נוטשים את כפריהם. מספר מגוייסי גבעת חיים מגיע ל-54. מהם 15 בפלמ"ח, 5 בצבא, 2 בצי ו-25 באזור. נופלים יוסף רוזנבאום (7.7), אלי אוברלנדר (19.10), דוד ליבוביץ (29.12). דצמבר - שורת אסיפות על יחסי מפלגות והשפעתן על חיי הקיבוץ.
1949
נוספים שטחים לקיבוץ מצפון, מהאדמות הנטושות. נערכות תכניות לבניה חדשה ולהעברת המרכז לשטח החדש. חברים רבים משנים את שם משפחתם מלועזי לעברי. נתקבלו כמועמדים חברי קבוצת "הכובש" - עולים מפולין. מגיעה קבוצת עולים מצ'כוסלובקיה. מתיחות על רקע פוליטי בין המשתייכים למפ"ם ולמפא"י. נולדה בכורת הדור השלישי. מרבית המגוייסים חוזרים מן הצבא. נבנית שכונה עם שרותים דו משפחתיים (קוקוריקו). נוספות משבצות קרקע (זמניות בינתיים) משטחי מנשייה, זלפי, מרץ וקאקון. הולך ונבנה בית הספר החדש בשטח הצפוני.
1950
נסלל כביש חדש מצפון לשטחים שנוספו למחנה. נבנה שיכון וותיקים ראשון בשטח הצפוני. מתחסל מטע הבננות. גבעת חיים מקבלת מחלקת נח"ל. הרפת מתחילה לעבור לשטח מנשיה לשעבר. ביום השנה ה-19 לעליה על הקרקע מתקבלת קבוצת בנים שניה, מכמה שנתונים, לחברות. עבודה שכירה רבה בכל ענפי המשק, החינוך והשרותים. מגיע גרעין "בשן" מצפון אפריקה. גוברת המתיחות על רקע פוליטי. נשמעים דיבורים על פירוד ופילוג. שנת הלימודים תשי"א מתחילה בבית הספר החדש, בשטח הצפוני. בתמונה: שיכון הוותיקים הראשון.
1951
גבעת חיים מתחילה לעבד שטחים בנגב. החוג הדרמטי מציג את "רופא בעל כורחו" למולייר בהצלחה רבה, לאחר שנים של אי פעילות. קבוצת חברים גדולה מחברי מפא"י מצהירה וחותמת על עזיבת הקיבוץ המאוחד ומצטרפת לתנועה חדשה - "איחוד הקיבוצים", מבלי לעזוב את גבעת חיים. ספטמבר: פולגה גבעת חיים: החברים שעזבו את הקיבוץ המאוחד (המיעוט) בחרו מוסדות עצמאיים ומקיימים אסיפות נפרדות. נרוב משלים את המוסדות מהם יצאו אנשי המיעוט ומתאמץ להמשיך בחיים תקינים. המיעוט נוקט בפעולות עצמאיות בשם הכלל: מוציא יומן, עוסק בענייני כספים ועוד. לא מוכן לקבל את מרות הרוב ודורש הכרעות פריטטיות כאשר זכות ההכרעה שמורה לנציג המרכז החקלאי. הרוב דוחה את הדרישה. 12 חברים מגרעין "בשן" אושרו כמועמדים. השאר מצטרף ל"תל-רעים".
1952
כל קיבוץ מקים לעצמו מערכות חינוך ושרותים עצמאיות. מתחילה חלוקת המשק החקלאי - האדמות והרכוש החי והדומם. גורל התעשייה עדיין לא הוכרע. סניף "הפועל" נשאר משותף. חברי האיחוד - 162 במספר - מתחילים לעבור לנקודתם החדשה מצפון לכביש. בגבעת חיים מאוחד נשארים 248 חברים, ביניהם חברים מפא"י ובלתי מפלגתיים רבים. החלוקה פוגעת במשק. ירידה באחוז העבודה המכניסה, בהכנסה וברמת חיים. יולי - חג העשרים. המחזור המלא הראשון מתקבל לחברות. התחלת חיסול העבודה השכירה הרבה בחקלאות, בחינוך ובשרותים. לאחר חלוקת האדמות מקבלת גבעת חיים מאוחד את שטח "מהדרין". תכניות לשיקום המשק. חברי תנועת "המחנות העולים" משלימים את כיתות ההמשך שנצטמצמו לאחר הפילוג.
1953
מצב כלכלי וכספי קשה. רמת החיים נמוכה. קשיי מימון גדולים. מתחיל תהליך שיקום המשק. נטיעות כרם ועצי פרי ב"מהדרין". העבודה השכירה בחקלאות בחינוך ובשרותים מתחסלת כמעט לחלוטין. ניסיונות לקליטת עליה מארצות האיסלאם. לבטים בשאלות האירגון החברתי. מוקמת שתי מזכירויות: חברתית וכלכלית. מוכרע גורל התעשיה: בית החרושת "גת" נשאר משותף לשני המשקים, בתנאי שוויון (50% לכל צד) ביניהם. כתמורה על וויתורה מקבלת גבעת חיים מאוחד (הרוב) את חלק האיחוד בחבתניה.
1954
מבצע ניקיון ושיפורים של שכבת נעורים במחנה. הקבוצה החינוכית בגיל הרך מוקטנת מ-6 ל-4 ילדים. ענף הדיר מתחסל בגלל מחלת עטין קשה. מגיעה קבוצת עולים גדולה מקוצ'ין שבהודו. גבעת חיים מאמצת את רגבים. מועצת הקיבוץ המאוחד המוקדשת ליחסי החטיבות במפ"ם מתקיימת בגבעת חיים. פילוג במפ"ם. כמעט כל חברי גבעת חיים מצטרפים לאחדות העבודה - פוע"צ הוקמה מחדש.
1955
המחזור הראשון חוזר מהצבא ומקים את "חוג הנוער" הראשון.
מבצעו הראשון: שיפור שכונת הצפון. חודש מטע הבננות, הפעם ב"מהדרין".
מבצעו הראשון: שיפור שכונת הצפון. חודש מטע הבננות, הפעם ב"מהדרין".
1956
עוזבים רבים מעולי קוצ'ין. לאחר שורת אסיפות נבחרת וועדה להכשרתם המקצועית של בני שכבת הנעורים. מבצע סיני - הציבור חרד לבנים ולחברים שהשתתפו בקרבות.
1957
הונהגו שיחות אישיות עם בני המחזור המתקבלים לחברות. אסיפות רבות על שאלת הפיצויים מגרמניה. גבעת חיים מאמצת את החלטות מרכז הקיבוץ המאוחד כי הכסף שייך למשק. מגיעים עולים מפולין ומצרים. הסוכנות בונה עבורם שיכון מיוחד שאינו עומד לרשות וועדת השיכון. בתמונה: שיכון וותיקים החדיש.
1958
מחזור ג' חוזר מן הצבא ויוצא - הראשון מבין מחזורי הבנים של גבעת חיים - לשנה שלישית ביד-חנה סנש. מגיעה קבוצת עולים מבומביי שבהודו. נערך משאל חברים על יעד כספי הפיצויים. הברירות - בריכת שחייה או איזולטור חדש. הרוב מכריע בעד בריכת שחיה. מרכז המשק הראשון מבני הדור השני נכנס לתפקידו. מונהגת שיטת הקבוצות במחסן הבגדים. בני הדור השני נכנסים לריכוז ענפים ומקימים משפחות בקצב מוגבר. הדור השלישי מתחיל למלא את בתי התינוקות והפעוטונים. נשרף המתבן שעמד ליד הברווזיה. מוקמת הבוטניה ב"גת". המשק מתחיל לממן נסיעות לחו"ל. מוסדר תור הכניסה לשיכון וותיקים לפי קריטריונים של וותק בקיבוץ ובארץ וגיל שנקבעו ע"י מועצת הקיבוץ המאוחד.
1959
מונהג תפקיד חדש - רכז כלכלי. נבנית ונחנכת בריכת השחיה החדשה. גבעת חיים מאמצת את קיבוץ איל: הביצוע מתנהל בקצב איטי. בית התרבות משופץ והופך למועדון. המזכיר הראשון מבני הדור השני נכנס לתפקידו. הוחל בנטיעת אבוקדו, כגידול ביניים, בחלקות הוותיקים של הבננות. חוג הנוער מוקם מחדש ביוזמתה ובעזרתה של מזכירות הקיבוץ המאוחד. בתמונה: פנים המועדון (בית התרבות המשופץ).
1960
מתקיים מבצע השוואת ריהוט בחדרים. וועדת שיפורים עוברת לשיטת הניקוד. הוחלט על הפחתת שעת עבודה אחת לחברים מגיל 55 ולחברות מגיל 47. יצחק בן אהרון נבחר לתפקיד שר התחבורה. גבעת חיים מקבלת תחת אחריותה את יד-חנה סנש ומפסיקה לאמץ את אייל. מרבית המגוייסים ביד-חנה יהיו בני י"ג שגיוסים נדחה. צוות מבוגר יותר ילווה וידריך אותם. נחנכה המרפאה החדשה. קבוצת הכדורסל עולה לליגה הלאומית. בכל משחק מלא המגרש החדש מפה לפה. הכותנה הופכת לענף עצמאי וגדול. לאחר שנים רבות של הפסקה מגיע גרעין ישראלי, "האלה" (מ"המחנות העולים") להכשרה בגבעת חיים. התרחבות וייעול מתמידים של החקלאות.
1961
מוקם מכון ההקפאה ב"גת". הטיול הראשון של חוג הנוער ברכב קטן - לנגב. שיכון העולים עובר לרשות וועדת השיכון. שורת אסיפות על היחס לבנים עוזבים. דצמבר - נחנך חדר האוכל החדש (בתמונה).
1962
"ליגיון הזרים" הופך לתופעה קבועה. חוסל המטע הזקן ליד וואדי מובלה,. ויכוח באסיפה על אופיו של יום הכיפורים. מוחלט שהוא יום עבודה רגיל.
1963
עם רישות שטח קאקון מסתיים רישות כל שטחי גבעת חיים. מסתיימת אחריותה של גבעת חיים על יד-חנה סנש. מופיע מאמרו של בן אהרון "עוז לתמורה בטרם פורענות". מתקיימות שלוש אסיפות עם בן אהרון, הדנות בנושאים שהעלה במאמר.
1964
מסתיימים השיפוצים בשיכון הוותיקים הישן. 25 שנה לבובטרון. חידוש האסיפות השנתיות לאחר הפסקה של שנים. החלטה על הצטרפות גבעת חיים ל"מועדון" האשראי המרוכז.
1965
מופעל בי"ס למבוגרים - ניסיון למלא את מקומם של חודשי הלימוד שנפסקו. מחסן הבגדים עובר למשכנו החדש והמרווח. "גת" מייצאת בפעם הראשונה בסכום העולה על מיליון דולר. נפתחו מגרשי הטניס הקרויים ע"ש צבי פולק. חוסל גן הירק. צעירים רבים פעילים במערכת הבחירות להסתדרות ולכנסת.
1966
מוקמת "צוותא" אזורית לצעירים. מוקם ענף הוורדים. מופיע ספרו של יריב בן אהרון "הקרב" שלוש משפחות צעירות מיפו מצטרפות לגבעת חיים ומביאות עימן מפעל לחריתה אוטומטית - "דיוק"
1967
עוברים לתקציב אישי בלבוש. מלחמת ששת הימים. נופל אבי תירוש. ילדי הכיתות הגבוהות מאיישים בהצלחה רבה את ענפי המשק. מתנדבים רבים מגיעים לעזרה. בכורת הדור השלישי מתקבלת לחברות. הונחה אבן הפינה למרכז התרבות ע"ש משה שרת. כל החברים מטיילים בשטחים המוחזקים. פעולת חבלה במפעל "גת": העבודה מתחדשת לאחר זמן קצר. כמה מבני גבעת חיים משתתפים בהקמת הקיבוץ הראשון בגולן.
1968
נחנך האיזולטור החדש, הנאה והמרווח. אחרונת המשפחות מיפו עוזבת. מתחסל מפעל "דיוק". ישראל פולק נופל בפעולת כראמה. גן אורן עובר למשכנו החדש. זהו הגן החדיש השני בגבעת חיים. מתחילה העבודה בהקמת מרכז התרבות ע"ש משה שרת. לראשונה אחרי שנים - עבודה שכירה בחקלאות, בעישוב הכותנה. כיתה ט' לומדת בגבעת חיים איחוד עם כיתה ט' שלהם. יום כיפור הופך לחג, לפי החלטת האסיפה.
1969
לאחר בירורים רבים מוקם בית הספר המשותף "גבעות השרון" בגבעת חיים איחוד. כ-85% מחברי גבעת חיים מתפקדים כחברי מפלגת העבודה. דיונים באסיפות על מבנה ועבודת המוסדות, לאור תחושה של שפל חברתי. יצחק בן אהרון נבחר לתפקיד מזכיר ההסתדרות. מתחסלת החבתניה. מוקם מפעל "לימת" לליטוש אלקטרוכימי של מתכות. נולדים 28 תינוקות - שיא מאז הפילוג. קבוצת הכדורסל יורדת מליגה לאומית לליגה ארצית.
1970
עוברים להגשה עצמית בחדר האוכל. מתקיימים חוגי בית בנושא השוויון - רבים משתתפים ומתבטאים. נפתח גן דקל, השלישי במניין הגנים.
1971
נחנך "בית שרת" - מרכז התרבות על שם משה שרת. עוזי גלר זוכה בתואר אלוף ישראל בשחמט. 200 זמניים נמצאים במשק בחדשי הקיץ. השנה האחרונה לגידול ברווזים - הענף הופך להודיה בלבד. נערך "יום הילד" עשיר ומגוון.
1972
בית חרושת "גת" זוכה בתואר יצואן מצטיין. נפתח גן הדר, הרביעי במניין הגנים. לאחר בירורים ולבטים מחליטה גבעת חיים לעזוב את בית הספר המשותף "גבעות השרון": החל משנת הלימודים תשל"ג ילמדו כיתות ההמשך בבית הספר המשותף "חוף כרמל" במעגן מיכאל. קבוצת הכדורסל עלתה מליגה א' לליגה הארצית. קבוצת הכדורגל עלתה מליגה ב' לליגה א'. מתחסל מטע הבננות. האבוקדו ממלא את השטח.
1984
(פברואר) חנוכת חדר האוכל החדש
((יולי) מעבר ללינה המשפחתית
((יולי) מעבר ללינה המשפחתית
1990
מוקמים בתי הספר האזוריים "שחר" ו"מעיין"
2002
ההפרטה - שינוי אורחות החיים
2022
90 שנה לקיבוץ גבעת חיים