שלמה עלה ארצה מפוזנן שבמערב פולניה באנית מעפילים בשנת 1939 . בארץ הצטרף לחבורת מעפילים בנוה חיים בחדרה, שם פעלו כמדריכים חברי משקנו. היה חניך תנועת נוער )השומר הצעיר(, בלט באחריותו ובמסירותו בעבודה. במשך הזמן הביע רצונו להצטרף לקבוץ וכך הגיע אלינו. במהירות סיגל עצמו לחיי חברה, נקלט בה טוב ולאחר זמן קצר נתקבל לחברות. אדם ישר ומסור בכל ליבו לכל שטח בו פעל כמיטב יכולתו – אם כאחראי למחסן המשק, אם בעבודתו בחבתניה. גולת הכותרת של פעילותו ואחריותו היתה בלי ספק התקופה שריכז את פעולתה של ועדת החיילים. הוא חי את בעיותיהם ודאג להם כאב מסור, גם בשכבו על ערש דווי הדריך את יתר חברי הועדה בפעילותם. 

עד לרגעי חייו האחרונים ממש, היה מעונין לקבל דו״ח מלא על כל אחד מן הבנים והבנות החיילים; השתתף בסיום של כל קורס ב-צ.ה.ל. אם זה מכי״ם, קורס קצינים וכו'״ … נפטר ממחלה ממארת. הניחה אשה, משפחה בארץ ובגולה. מדברי חברים מהראשונים שהתגייסו לפלמ״ח. חי את שאלות הארץ והביטחון. בש נקרא – האבא של החיילים. הוא ליווה אותנו בדרכנו הקשה ביותר – נתן לנו את כל זמנו הפנוי. ועדות חיילים קמו, התחלפו או התפרקו ובש תמיד נשאר מסור ודואג. כבר הפך לנו הדבר להרגל בבואנו הביתה לגשת אליו, להשיח לו על כל בעיותינו או על החברים שזמן רב לא קיבלו חופשה ויש לדאוג להם.