שאול אסלינגר נולד בשנת 1915 ,בעיר מינכן, בגרמניה. בן שני למשפחה בת שלושה ילדים. אביו היה עורך דין
מכובד, כך שהמשפחה היתה מבוססת מאוד מבחינה כלכלית. המשפחה לא שמרה על זיקה ליהדות. החינוך
בבית היה ברוח התרבות הגרמנית. שאול נשלח לגן ילדים גרמני וכילד הרגיש עצמו נוצרי. האנטישמיות לא
הדאיגה את המשפחה, עד שנת 1933.
בסוף שנת 1933 ,עם עליית הנאצים והשפעתם, עזב שאול את הגימנסיה, עוד לפני סיום לימודיו, והצטרף
לתנועת נוער ציונית – "קדימה". יחד עם זה התחיל להתעניין יותר לעומק במסורת היהודית ובדת ואפילו
למד קצת עברית.
הוריו תמכו בתפנית זו ואף עודדו את עלייתו לישראל, בשנת 1934 .הם עצמם ושני ילדיהם הנוספים הספיקו
לעזוב את גרמניה לפני השואה.
שאול הגיע ארצה והלך ללמוד עבודת כפיים בבן שמן. עבורו, בן הטובים, שלא הורגל בעבודה, היתה זו שנה
קשה. לאחריה הצטרף לקיבוץ גבעת חיים. כאן עבד בעבודות שונות, בעיקר בגננות ובהוראת מוסיקה.
שאול לא הקים משפחה. הוא התמסר לאהבתו הגדולה – למוסיקה. רוב חבריו גם הם היו קשורים לנושא זה.
הוא התחיל ללמוד נגינת פסנתר ותאוריה של המוסיקה בהיותו בן 8.
בשנים הראשונות בארץ, לא מצא תנאים להמשיך בנגינה, אבל מיד לאחר מלחמת העולם השנייה, עם
חידוש הקשר עם משפחתו בארצות הברית, חידש גם את הקשר עם הנגינה. הוא נסע לארצות הברית וחזר
משם כשהוא מביא איתו אוסף כלי נגינה )משומשים(, בעיקר כנורות, כדי שניתן יהיה ללמד את ילדי הקיבוץ
נגינה ותהיה לו תזמורת לנצח עלייה. תוך שנים ספורות הוקמה כאן תזמורת סימפונית מקומית, בניצוחו.
את רכישת כלי הנגינה והדחיפה ללמוד לא הפסיק. הוא עצמו לימד תלמידים רבים, אך רובם לא התמידו.
כאשר המסורת המוסיקלית התבססה בקיבוץ וכבר לא ביקשוהו ללמד פסנתר, הוא לימד רק את מי שפנה
אליו אישית, בעיקר מבוגרים. יחד עם זאת דאג לייחד שידורי וידאו מקומיים לנושאי האמנות והמוסיקה.
הפירגונים בעל-פה של הצופים בוידיו-אומנות עודדוהו להמשיך לשדר ולגוון את מבחר התוכניות, בכל דרך
שניתן.
בפרק חייו האחרון היה קשור לחברתו נירה חן בעין חרוד. בנאמנות ובהתמדה היה נוסע בכל סוף שבוע, כדי
להתראות עמה ועם משפחתה, אותה ראה במשך השנים כמשפחתו. כאשר נשאל בשנים האחרונות מהן
אהבותיו הנוספות, השיב: אני מאוד אוהב את הטבע ואת הטיולים בו. בעיקר בהרים…"
אל ההרים בשוויצריה הרחוקה העפיל ובהם מצא מותו.