אמא יקרה שלי הלילה בבית החולים דמם פתיל חייך. השעות האחרונות עברו בשקט, כפי שהיית בחייך – שקטה ומשתדלת לא להכביד על אנשים אחרים. נולדת בפולין, למשפחה מאוד ציונית. בבית המשפחה היו נפגשים אנשי "פועלי ציון שמאל". עלית לארץ עם המשפחה בהיותך בת 16 ,ונכנסת מייד לבית ספר תיכון. בתחילה לא רצית לדבר עברית, עד שהשפה תהיה מושלמת בפיך. רק אחרי חודשים התחלת לדבר עברית מושלמת. את תעודת הבגרות סיימת בהצטיינות, וכך תמיד, בכל לימודייך ומעשייך, דאגת שהכל יהיה מושלם. בנעורייך היית חניכה בתנועת נוער, והגרעין שלך התכונן לצאת להתיישבות בקיבוץ מעוז חיים. יצאת לעבוד בפלוגת העבודה בסדום, שם היו התנאים קשים והעבודה מפרכת. בסדום פגשת את אבא חנן ואתו הגעת לגבעת חיים. בקיבוץ עבדת כמה שנים עם ילדים, ואחר-כך יצאת לאורנים ללמוד הוראה. במשך שנים היית מורה ואחר־כך גם מנהלת בית הספר. אחרי שנים של הוראה עברת לעבוד בספרייה ושם עבדת כמעט עד יומך האחרון. בספרייה אהבת לעבוד ונהנית מאוד ונוצר קשר הדוק עם הצוות. בשנתיים האחרונות אהבת לבוא לספרייה והצוות שעבד אתך תמך מאוד ועזר לך. לנו, הילדים תמיד דאגת מאוד. רצית תמיד שנתקדם ונצליח. בכל שיחה תמיד התעניינת במצבנו ובבריאותנו ולך עצמך לא רצית שנדאג כלל. כאשר נולדו לנו הילדים, דאגת מאוד לשלומם ולבריאותם. כאשר נכדייך הגיעו לגיל בית הספר את כבר עבדת בספרייה. כל נכד, אשר כתב עבודה לבית הספר, את תמיד אספת עבורו חומר ודאגת לעזור לו. רצית שנכדייך יהיו הטובים והמצטיינים מכולם. את עצמך אהבת טיולים ונופים והצטרפת לכל טיול של הקיבוץ, גם בגיל מאוד מתקדם. גם בחו״ל טיילת במקומות רבים ותמיד חזרת מתפעלת ומתפעמת, והאלבומים עם התמונות מספרים הכל. בשנה האחרונה, כאשר היה לך קשה להישאר בבית עברת למרכז הבריאות – לבית שקמה. הצוות בבית שקמה טיפל בך באופן יוצא מן הכלל ואנחנו הרגשנו שאת בידיים טובות ונאמנות. אנחנו מודים לכולם על כל העזרה והתמיכה שנתנו לך. אנחנו נפרדים ממך, אמא, בכאב רב ואנחנו בטוחים שמקומך שמור לך בגן העדן. אסנת .

לסבתא שלי לסבתא שלי האוהבת והדואגת, שתמיד קיבלת את פנינו בשמחה. כשבאנו לגבעת חיים בשבתות של קיץ, לטיול בפינת החי ומשחקים של כדור על הדשא, או בימים של חורף, להתכרבלות מול התנור והטלוויזיה. תמיד כשהיתה לי עבודה להכין לבית הספר, את היית הראשונה שידעת, ותמיד עזרת לי באיסוף החומר ובעצות חכמות. אני זוכרת את הפעמים ששמרת עלי ועל ליאת, כשאמא היתה בחו״ל, ותמיד דאגת שהכל יהיה בסדר, וכיבית את הטלוויזיה כשהיו בה חדשות רעות. אני מקווה שהלכת מאתנו בשלווה ושאת נחה לך עכשיו בשקט. אני אוהבת אותך ומתגעגעת אלייך מאוד מאוד. חמוטל