שלומית נולדה בינואר 1950 בקבוץ גבעת חיים. בת זקונים להוריה בלה ויואל קציר. שמה ניתן לה על שם סבתה מגלות פולין. כבר בגיל הגן התבלטה אהבתה לבעלי חיים וצמחים. היתה ילדה עצמאית ומיוחדת. בגיל חמש וחצי עברה לבית הספר והיתה הצעירה בכיתתה. בשנות בית הספר עבדה במשק חי ולפני גיוסה לצבא עבדה ברפת. התקבלה לחברות בגבעת-חיים בשנת 1967 . בצבא שרתה בסיני כפקידה יחידתית בחיל התותחנים. היתה אהודה מאד וקשרה קשרים אמיצים עם חברים לשרות הצבאי. עם שחרורה מהצבא התגייסה לשנת שרות שלישית במשגב-עם. שם הכירה את משה שחורי ונישאה לו. במשק משגב-עם היתה פעילה מאד בשטחי התרבות והחברה. קשטה במעשי ידיה את מוסדות החינוך והתרבות. נשלחה ע״י משגב-עם ללמוד אמנות ומלאכת יד בסמינר הקיבוצים "אורנים".תוך כדי שנת הלימודים הראשונה לימדה מלאכת יד את ילדי המשק בבית הספר במקום. באביב 1973 עברו שלומית ומשה לבית-השיטה חדשים ספורים לאחר מכן נתאלמנה שלומית. משה נפל בקרבות סיני ב-1973. 10.11. בשנה שחלפה סיימה שלומית את לימודיה ב״אורנים" ועבדה הרבה במלאכת יד ויצירה בבית- השיטה. מצאה פורקן לנפשה המיוסרת ביצירת מלאכת מחשבת. שלומית התקבלה ללימודי אמנות ב״בצלאל" בירושלים ביום ששי, האחרון לחייה. נסעה לגבעת-חיים לבשר להורים את הבשורה הטובה. בשבת שלמחרת נספתה בתאונת דרכים ועדין לא מלאו 25 שנים לחייה. הובאה למנוחות עולמים, לפי רצון הוריה, בגבעת-חיים.