מאיר נולד באלכסנדריה. אביו הגיע מרומניה למצרים בסוף המאה ה – 19 .הוא היה חייט. מאיר נולד לו מאשתו השלישית ג'יזל – גילה שנפטרה בלידתו. מוצאה היה מאיזמיר שבטורקיה. מאיר גדל בעיקר אצל קרובי משפחה – פלדמן שהיו בעלי מלון באלכסנדריה קרוב לחוף הים, בין כיכר מוחמד עלי לבין קורניש, הרחוב הארוך לאורך חוף הים. את אביו פגש רק מידי פעם. מאיר למד בבית ספר צרפתי וסיים בבית הספר על שם הברון דה מנאש. יצא לעבוד והיה אחראי כהנדסאי על מכונות אריגה בבית חרושת לכותנה ולייצור לבנים באזור מוחרם ביי, אליו היו מגיעים לאחר חציית תעלת המחמודייה על דוברה. ב – 1929 בהיותו בן 20 התחתן עם אסתר כשהיתה בת 17 בלבד. שנה לאחר מכן נולד בנו בכורו דוד ואחריו נולדו אהרון, גילה וחוה. ב – 1943 מאיר ואסתר התגרשו והילדים נשארו עם האם. מאיר התחתן בשנית אך נפרד מאשתו לפני שעלה לארץ ב – 1950 עם שתי בנותיו, גילה וחוה. דוד הבכור, שהיה פעיל בתנועת החלוץ הצעיר, נעצר ב – 1949 בידי השלטונות באשמת ציונות קומוניסטית וכששוחרר לאחר חודשיים החליט לעלות מיידית לארץ. אחרי כמה חודשים דאגו להוציא ממצרים גם את אהרון שהגיע לקיבוץ אפיקים. מאיר הגיע עם הבנות לאפיקים ונשאר שם עד שאהרון והגרעין שלו עלו להתיישבות בכפר עזה ב – 1951 .לאחר שהות קצרה ביראון, גילה התקבלה לחברת נוער בגבעת חיים. חוה היתה צעירה מידי וכדי שגם היא תיקלט בקיבוץ מאיר הצטרף אליה לגבעת חיים. לאחר שנה עבד מאיר כשוטר במחנות קליטה ולאחר מכן עבר לכפר עזה ליד בנו אהרון. הם נשארו שם עד שהקיבוץ התפרק ומאיר נאלץ לעזוב לאופקים. לאחר שנים מועטות חזר לגור בגבעת חיים ליד בתו חוה שטיפלה בו במסירות עד יומו האחרון. בכל שנותיו בקיבוץ עבד מאיר בגת. מאיר אהב לחיות ולבלות, חי בלי דאגות. היו לו תחביבים רבים: עסק בספורט, התאגרף, שחה, קפץ למים, אהב מוסיקה וניגן בסקסופון, בכינור ובבנז'ו. תקופה מסוימת היה חבר בלהקה שניגנה בחתונות ומסיבות. אהב קולנוע, קרא עיתונים ורומנים בצרפתית ודיבר מספר שפות. אידיש – מהבית, צרפתית ואנגלית – מבית הספר וערבית מהחיים במצרים. היה גם צייר חובב שהעתיק ציורים ופיגורות של נשים יפות. אצלו תמיד הקינוח היה חשוב יותר מהמנה העיקרית. היה אופטימי ושמח ודמיונו פעל שעות נוספות. היה חולם על התעשרות, שיהיה מיליונר ויעזור לילדיו ונכדיו. הוא נפטר בשיבה טובה בגיל 88 . יהי זכרו ברוך ונשמתו תנוח עדן.