פנומן
סבא- כשאני רוצה לתאר אותך, את מעשיך ואת חווייתך, זו המילה שמיד עולה לי בראש, בבהירות, בחדותו ובצורה מוחלטת: פנומן. היית, בכל תחום בו עסקת, מודל להערצה ולהשראה . אם זו התמדה ללא לאות בה פעלת להגשמת מטרותיך, אם זו אמונה בעשייה יותר מאשר בדיבורים, ואם בנתינה המוחלטת מעצמך כל פעם שהנכדים באים, נתינה שאין בה גבולות, פרט ליכולת קבלה שלנו אותה. ידעת לשלב בסדר היום שלך, שהתחיל מוקדם בבוקר, פעילות ספורטיבית ענפה-מהתעמלות וגמישות בבית ועד ריצה של קילומטרים כל יום, ומשחק טניס, ובמקביל גירוי שכל מגוון—תשבצים וחידות מהעיתונים וגם בעיות בשח-מט שאת כולן פתרת בקלות. לאחר סיפורי הגבורה על הבריחה מהשואה והעליה לארץ, חיית עם סבתא חיים צנועים בקיבוץ, אך עם המון נתינה והקניית לימוד ודרכי התנהגות לכל הילדים והנכדים, זאת, מלמידה על עצמך ומהעברת הידע והניסיון העצום שלך הלאה. בנוסף, לכל אחד מבני המשפחה יש אותו אלמנט ספורטיבי בחייו שאותו למד ממך. כולנו זוכרים את השעות והימים האינסופיים בהם לימדת ואימנת אותנו בכדורגל – במגרש הדשא הגדול , או בטניס, שחייה, ריצה וכל ספורט אחר שמלווה אותנו בזכותך עד היום. סבא, רצינו להגיד לך שבשבלינו אתה winner -כי זה פשוט אתה, במהלך חייך השגת כל כך הרבה הישגים בתחומים שאותם אהבת- כמו גביע הרמטכ"ל בטניס שולחן, אליפויות בלי סוף בטניס, אליפות וגביעים בכדורגל ובמכבי תל-אביב ובנבחרת ישראל וגם הגעה שלך במסגרת אליפות שח-מט לגמר כל שנה. ואפילו הניצחון שלך על הזקנה, שהיית מאוד גאה בו, בעזרת שיטות שפיתחת לשמור על העיניים חדות כנץ, שיער שדאגת לסרק יפה, תיאבון בריא ושרירים חזקים וגמישים. לא הזקנה היא שהכריעה אותך, רק מחלה נוראה, שלא מבחינה בין גילאים, מינים וגזעים ותוקפת בלי אבחנה בין טוב לרע. אנו נזכור אותך כפי שהיית לפני המחלה: צעיר ברוחך ובמראך, בעל ברק ואש בלב, אש כזו שמדליקה ומלהיבה את כל מי שנמצא בכל אחד מאתנו, בזיכרונות ובמעשים, במורשת, בידיעה, בחשיבה ובהרגשה. המתנה הגדולה ביותר שיכולת לתת לנו היא להכיר אותך ולאהוב אותך. סבתא שאלה אתמול, מי יחוד לנו חידות עכשיו. התשובה לשאלה זו היא שכל החידות נמצאות בנו ותמיד נמצא מי שייזכר בחידה זו או אחרת ויספר אותה ובכך ימשיך את מסורתך. סבא, מתת ביום הכיפורים, בשעה קדושה ומופלאה- בתפילת כל נדרי: ביום בו אנשים מדהימים ונדירים מוסרים את נשמתם לבורא עולם ומגיעים למנוחה, שכל-כך מגיעה לך, אחרי מחלה קשה. אנחנו אוהבים אותך, סבא, ונזכור אותך תמיד. תהא מנוחתך עדן, פנומן שלנו- הנכדים