ד״ר אברהם רוזנר נולד בהונגריה בכפר טוב , לא רחוק מבודפסט לאביו היתה סמיכות לרב, אבל הוא לא רצה להתפרנס מעבודת קודש והיה לסוחר. המשפחה היתה אורתודוכסית וניהלה אורח חיים מסורתי והיו לה עשרה ילדים, מהם ניספו שמונה על משפחותיהם בשואה, אביה של חברתנו הילדה פומרנץ בבלגיה, השאר בהונגריה. נותר עוד בן אח אחד בארצות הברית" אברהם למד בבית ספר יהודי שהיה בכפרו, וגם נכבדי הכפר הלא – יהודים שלחו לשם את בניהם. אחרי בר מצוה נשלח אל דודו שהיה דיין באחת הקהילות בהונגריה, על מנת להמשיך בלימודי קודש. שעה אחת ביום למד לימודי חול אצל מורה פרטי, להשלמת לימודי היסוד. בגיל 17 החליט לנסוע לגרמניה ולרכוש השכלה כללית, הוא נסע בהסכמת אביו, אבל התמיכה הכלכלית שקיבל היתה מועטה. הוא הגיע לעיר ליבק לביתו של הרב ד״ר קרליבך, שם לימד את הבנים לימודי קודש, ובתמורה למד מתלמידיו את שיעורי הגימנסיה ועמד בבחינת הבגרות. מליבק נסע לברלין ונרשם הן לאוניברסיטה והן לסמינר האורתודוכסי לרבנים של ד״ר הילדסהימר. הוא לא סיים את הסמינר, מאחר שוויתר על רצונו להיות רב. באוניברסיטה למד בלשנות שמית ופילוסופיה, וסיים את לימודיו בשווייץ. משווייץ עבר לבלגיה ושימש כמורה פרטי במשפחה, שאחד מבאי ביתה היה המתמטיקאי פרופסור א ה. פרנקל ז״ל, שהיה אחר-כך רקטור האוניברסיטה העברית. בבלגיה התחיל לעסוק במסחר יהלומים, כמתווך כאן התחתן. ואז פרצה מלחמת העולם הראשונה בעטיה נדדה המשפחה לאנגליה ומשם להולנד ושם נשארו עד גמר המלחמה. בסכונינגר שבהולנד ישבה אז מושבה שלמה׳ יהודים פליטים מבלגיה, וכאן נתן ד״ר רוזנר שעורים פרטיים. עם גמר המלחמה שב עם כל המושבה היהודית לבלגיה. בבלגיה היה ד״ר רוזנר בין מקימי ״מזרחי", הוא הרצה במשך שנים על נושאים בתנ״ך ובהיסטוריה יהודית בבית ההסתדרות הציונית, היה חבר בהנהלת בית הספר העברי באנטוורפן, וכן פעל בעניני צדקה וצרכי ציבור . ב-9331 נפטרה אישתו ונותרה לו בת יחידה. במלחמת העולם השניה נמלט לצרפת, אך חזר לבריסל ומ- 1942 חי שם במחתרת, מוסתר אצל משפחה נוצרית תחת שם בדוי. מהמחבוא שלו היה קרוב לספריה הלאומית, ומדי בוקר הלך לשם וישב על הספרים במשך כל היום. במרץ 1954 עלה ארצה והגיע לקיבוצינו, אל הילדה ושמואל מצא את מקומו בהנהלת החשבונות ועשה את העבודה בשקידה וביעילות במשך שנים רבות, גם בגיל המופלג. אציל בהליכותיו ובמגעיו עם אנשים, התהלך בינינו כאחד השרידים האחרונים של הדור שנשא עימו את המזיגה המופלאה של מורשת ישראל ותרבותו של עולם הגדול.