מרים נולדה בעיר ויטבסק ברוסיה הלבנה, בשנת 1909. אביה היה סוחר פשתן. המשפחה השתייכה לקהילת יהודים חסידיים, חב״ד. בהיותה כבת חמש נפטרה אמה ולאחר שנים ספורות נפטר גם אביה. מרים נשלחה למשפחתו של דודה מצד האב, שאמצה אותה, בנוסף לשלושה ילדים שהיו במשפחה. בעזרת מימון של דוד עשיר מצד האם למדה מרים בגימנסיה בעיר קובנה, בירת ליטא ועם סיום לימודיה בגימנסיה נכנסה ללימודי רפואת שיניים באוניברסיטה. לאחר הסמכתה כרופאת שיניים הצטרפה לתנועת "החלוץ" ויצאה להכשרה, במסגרתה עבדה בקובנה כרופאת שיניים במשך כארבע שנים. בתקופת ההכשרה הכירה את צבי קפלן ונישאה לו. בשנת 1938 עלתה משפחת קפלן הצעירה לקיבוץ יגור, שם נולד בנם הבכור יהודה. לאחר שלוש שנים עברה המשפחה לקיבוץ גבעת חיים, כאן התחילה מרים את עבודתה כרופאת שיניים, במרפאת שיניים של הקיבוץ. תנאי העבודה היו קשים והיה צורך בהרבה מלחמות, מאבקים וכוח שכנוע, כדי להעלות את רמת הציוד ולשפר את תנאי העבודה. במשך 30 שנות עבודתה כרופאת שיניים אכן קידמה מרים את המרפאה למוסד מוכר ומכובד ויצאו לה מוניטין כרופאה. בגבעת חיים נולדו למשפחת קפלן עוד שני בנים, מאיר ואליהו. מאיר ויהודה הקימו משפחותיהם מחוץ לקיבוץ. משפחתו של אליהו חיה כאן. נכדיהם של מרים וצבי הביאו הרבה חיים ונחמה בשנותיה האחרונות של מרים. כאשר פרשה מרים מעבודתה כרופאת שיניים נכנסה לעבוד כספרנית בספריית חברים ותוך כדי עבודתה הכשירה עצמה במקצוע זה. במשך קרוב ל־20 שנה עבדה בספרייה, עד שנאלצה לפרוש לעבודה מותאמת יותר למגבלות שנוצרו עקב בריאותה. מותו ממחלה ממארת של בנה מאיר, לפני כ-9 שנים, הכה בה קשה. את האסון נשאה בלבה במשך שנים, עד ימיה האחרונים. כשמצבה הבריאותי הוסיף להידרדר והיא נכנסה לטיפול ב״בית שקמה", המשיך צבי לטפל בה ולסעדה, עד אשר נפטרה בייסורים.