בת ל- )גיטל( טובה ואריה נולדה בביאליסטוק, פולין. עלתה ארצה מפולניה ב – 1936. רחל נולדה בביאליסטוק, כבת למשפחה אמידה של אנשי תורה, השכלה ומעשה. בביאליסטוק, פולין – ספגה רחל משחר ילדותה תרבות יהודית וכללית. היתה פעילה בתנועת הנוער " החלוץ הצעיר״. יצאה להכשרה ובשנת 1936 עלתה ארצה, נשלחה לרמת רחל שם בנתה את קינה המשפחתי. התחילה לעבוד ברפת. התנאים ברמה, השפעת העיר ירושלים, חיי החברה המיוחדים למקום – כל אלה הכבידו עליה מאד. לפי הסכמת מזכירות הקבוץ החליטה המשפחה לעבור לגבעת-חיים. בשנת 1948 ,בפרוץ מלחמת השחרור, הגיעה המשפחה למקומה החדש. אם חמה ומסורה, דאגה לחינוך ולבריאות ילדיה. אשה טובה וחברה טובה. ראית אותה עם החיוך על השפתיים, מסבירה פנים לכל אדם, צנועה בהליכותיה. עבדה במשק: במטבח הורים, מטבח, בתי ילדים ועוד. עקבה בערנות אחרי בעיות הזמן – ידעה ספר. השתתפה בסמינר באפעל בקורס רעיוני, לקחה חלק פעיל בוויכוח והתרשמה מאוד מהתורה שניתנה לחברים אחרי הרבה שנות עמל, כדי לחדש את מטענם הרעיוני. בשנה האחרונה עברה משברים. חלתה במחלה קשה. נפטרה י' סיון תשכ״א בגיל 50 לחייה. הניחה אחריה בעל, בנים: ישראל, גורי, בנות: טובה וחוה, משפחה בארץ ובגולה. חיי אדם – בשביל אחד מסלול חלק, בשביל השני – זרוע מכשולים. לרחל היו קטעים יפים בחייה: תנועת הנוער, יציאה להכשרה חלוצית יחד עם חברים לדעה ולשאיפה לבנות את הארץ, העלייה ארצה, עזרה בהקמת משק )רמת-רחל(, הגנה בזמן פרעות ומלחמה, גידלה בנים במשק, ואז התאכזר אליה הגורל: מחלות שלה ושל בני משפחתה, אשר בסופו של דבר גרמו לצלקות בגוף ובנפש. אין לנו בחיים היומיומיים שהות וכח להקשיב לחבר ולצרותיו, הקשבה עמוקה וחודרת דרך הקליפות העוטפות את דמות האדם ועושות אותו כזה כפי שהוא מופיע לפנינו. אמנם, לפעמים ניתן להציץ לעומק הלב דרך כל השכבות ומי שנזדמן לכך אצל רחל, ראה את השלהבת ואת מרכז אישיותה: אהבת אם. אהבה זו קורנת אלינו דרך ילדיה, הממשיכים עמנו באותה דרך בה התחילה רחל בנעוריה. (ארונדה ז״ל)