לוטה נולדה בעיירה הולימבורג בגרמניה.
אביה התגייס לצבא הגרמני במלחמת העולם הראשונה. בזמן המלחמה חלה ונפטר בלא שלוטה זכתה
להכירו מלבד ביקור קצר בבית חולים טרם מותו. אימה של לוטה, אמי, ניהלה ביחד עם אחותה ברטה ובעלה
חנות גדולה של בדים שהייתה בבעלותה וממנה התפרנסה המשפחה ברווחה. לוטה למדה בבית ספר יהודי
ואחר כך בתיכון "ליצאום" לבנות בקלן, השלימה בגרות ורצתה ללמוד רפואה, אך בשל עליית הנאצים
לשלטון נמנעו לימודיה. רק מאוחר יותר, למדה לימודי אחיות אך לא זכתה להשלימם. היא החליטה לעלות
לארץ ישראל בהשפעת בעלה לעתיד, פרץ, עברה הכשרה חקלאית ועלתה לארץ בסוף 1934.
לוטה הייתה קנאית לחיים ולא לתיקון העולם בנוסח הקומוניסטי, כאמונתו הלוהטת של פרץ שותפה לחיים.
פעילותו של פרץ גרמה לא פעם להכרח לשנות פרקי חיים, הן בגרמניה והן בישראל בתחנותיהם השונות.
לוטה ופרץ היו ב״קבוצת החוגים" מייסדי בית השיטה בתקופת מעיין חרוד. לאחר עזיבת ״קבוצת החוגים״
נישאו בפברואר 1936 והיו בקבוצה מייסדת של קיבוץ עברון. נאלצו לעזוב את הקבוצה בשל קנאותו
הקיצונית של פרץ ונדדו אחר הפרנסה לנהריה, ירושלים ותל אביב. ב-1938 נולד בכורם מיקי אשר נפטר
בגיל שלוש בשל תאונה מחרידה שבתנאי התקופה לא היה ניתן להצילו. ב־1942 התגייסו לוטה ופרץ לצבא
הבריטי, לוטה ל- ATS .בשל הריונה שוחררה מהצבא אך הבן שנולד נפטר לאחר שלושה ימים. עם שחרורו
של פרץ מהצבא עברו לרמות השבים שם נולדה אילנה בינואר 1946 ,ולוטה התחילה לעבוד בבית פיינסטון
ברמות השבים, שמאוחר יותר עבר לבית לווינשטיין שם עבדה בתור אחות כ-30 שנה עד יציאתה לפנסיה.
ב-1986 נפטר פרץ. ב־1993 עברה לוטה לגבעת חיים לחיות בחברת אילנה בתה ומשפחתה. בגבעת חיים
נקלטה והשתלבה במהירות בחברת בני גילה ושמרה על קשר הדוק וחברי איתם עד יום מותה.
אהבה את החיים בכל כוחה ותושייתה ולא ויתרה על דבר ממנעמי החיים שרק יכלה לממש. נהנתה כמעט
מכל דבר: אוכל, סרטים, טלוויזיה, ספרים, חברת ידידים ויותר מכל ממשפחתה, אך תמיד הייתה מוכנה
לעוד והרבה, מהכול! גם פגעי הבריאות שפקדו אותה והפכו אותה נכה חלקית לא מנעו ממנה מלמצות את
שיש לחיים להציע. היא חיה חיים מלאי עניין וסיפוק עד שעותיה האחרונות ממש. ביומה האחרון עוד זכתה
לראות סרט עם אילנה ולסעוד במסעדה עם משפחתה. בגמר הנאתה החלה לחוש שלא בטוב, כשלידה
אילנה, טס ובני משפחתה דעכה אל מותה כמעט בלא ייסורים מיותרים.
החי, ברגע לידתו מתחיל מותו ואשרי הזוכה לטעום ולממש כה הרבה ממה שיש לחיים להציע בימי חייו.
יהי זכרה שמור לטוב אצל כל מכריה מוקיריה ואוהביה.
אילנה וארנון.