אבא יקר שלנו. נולדת בקוצ'ין אשר בהודו, בשנת 1924 ,בן שני למשפחה עם עוד 6 אחים. אביך נפטר בעודכם צעירים וכל
נטל המשפחה נפל על כתפיך. כבר בגיל צעיר התחלת לעבוד בעסקי תבלינים ומאוחר יותר עסקת בהוראת
התנ"ך בבית הספר. הייתם קהילה גדולה מאוד עם בית כנסת מפואר וערכים מאוד שורשיים עם זיקה לע־
לות לארץ ישראל.
שני צמתים חשובים ומשמעותיים חווית בחייך:
האחד – כשהגעתם לגבעת חיים,עם עוד 64 משפחות, בשנת 1954 .נתקלתם בחברה חילונית ואתם שהייתם
שומרי מסורת התקשיתם מאוד להשתלב במקום החדש. רוב המשפחות עזבו לאחר שנה, מתוכם גם מש־
פחתך, ונשארתם רק שתי משפחות.
אמא סירבה בתוקף לעזוב כי רצתה לגדל אותי באווירה אחרת, ומיד החלה לעבוד בבית התינוקות. אתה
שובצת לעבוד בגידול הברווזים וכיוון שהיית בחור חרוץ וחזק הסתדרת עם כולם – אך אף פעם לא השלמת
עם העובדה שלא תוכל להיות שותף בקהילה איתה הגעת ארצה.
שמרתם בבית באדיקות את המסורת ומנהגי היהדות, שבת עם קידוש ואוכל של בית שכל השכנים היו מק־
נאים, אך תמיד קיבלו משהו טעים. אנחנו ממשיכים את דרככם, בכל שבת מתכנסת כל המשפחה, עורכים
קידוש ואוכלים ביחד.
המשבר הכי גדול שקרע אותך מבפנים היה כשהכנסתם אותי לבית הילדים ואני רק בת שנתיים וחצי. עד
היום אני זוכרת את הטראומה. כדי להגן עלי ולתת לי הרגשת ביטחון ישנת לידי על הרצפה במשך שנה
שלמה. כבר אז ידעתי שלא אעזוב אתכם לעולם ואטפל בכם עד הסוף.
אבא, היית בחור מאוד שתקן ומופנם, הכל שמרת בלב, אך היית עם המון חוכמת חיים. את התורה ידעת
בעל פה והמשפחה בשבילך היתה ערך עליון.
לפני 25 שנה חלית במחלה קשה שבה הוציאו לך כליה, ואחרי שנתיים גם את שלפוחית השתן. התמודדת
בגבורה עם כל המצב למרות שזה הגביל אותך מאוד.
הבית שלנו היה תמיד מלא בנערים שאימצתם, בחברים מהקיבוץ וממשפחה מאוד גדולה שתמיד מילאה
את הבית.
הצומת השנייה היתה כשאמא הלכה לעולמה לפני 11 שנה. מאז חשך עולמך. היא, שכל הזמן טיפלה בך
וסעדה אותך – עכשיו מה, מה יהיה? ואז הגיעה הבדידות הנוראית, הבית התרוקן והיה לך מאוד קשה. אנ־
חנו, שלושת הילדים, הכלות והחתן טיפלנו בך ולא עזבנו אותך, שלא תרגיש בודד. בשנה האחרונה נפרדת
מאח ואחות, וזה השפיע עליך קשה מאוד ואז למעשה החלה ההידרדרות, המנטלית והנפשית.
האור היחידי שהחזיק אותך היה לעמוד תחת החופה ולחתן 3 נכדים ולזכות ב-6 נינים.
65
כל פעם שהגיעו לבקר אותך היית עם אור בעיניים ושמחה בלב.
היית איש חזק – וגם כשכל המערכות כבר קרסו לבך המשיך לפעום וחיכית להיפרד מכולם.
רק אחרי שאחרון הנכדים הגיע הרשית לעצמך להגיע לעולם שכולו טוב.
רק צדיקים מתים בשמחת תורה – וכזה היית.
נוח על משכבך בשלום
אבא וסבא יקר. חנה.