אבא פנחס בן אברהם נולד וחי בעירה קטנה בקולק אשר בפולניה. גורלו התאכזר אליו והוא התאלמן, נשאר עם 4 ילדים קטנים. האם נולדה בכפר פוז׳ארין בקרבת קולק, הגורל זימן אותם ביחד ונישאו אמא כאשה צעירה בלטה באישיותה הגדולה בנפש הקדושה והמוסרית שבה, טיפלה בנאמנות בבעל ו- 4 ילדים כאילו ילדה אותם. התמסרה כולה למשפחה, כפי שראינו את זה יותר מאוחר, היא ראתה במשפחה תפקיד חשוב יהודי ודתי כהמשך הדורות. לימים המשפחה גדלה – היינו משפחה ברוכת ילדים ולא ניכר היה הבדל ביננו מאז ועד היום. הבית בעירה היה מרכז החיים למשפחה לשכנים, לנוער, לחברים ולתנועה. אמא ניהלה את הבית בעיקרון של אהבת אדם, חנכה את ילדיה להבנה הדדית, כל אחד מצא אצלה עצה וסעד. היתה בקיאה בהווי החיים, נתנה לנו עצות נבונות והדרכה. בשנות ה-30 במשבר הכלכלי הקשה בפולניה הילדים התפזרו על פני תבל בכדי למצוא לעצמם את גורלם. העלייה לארץ נפסקה לגמרי, הילדים הגדולים הגרו לפורטוגל והיותר קטנים עלו ארצה יותר מאוחר. בשנת 1937 גם ההורים הצטרפו לילדיהם בפורטוגל שם מלאו תפקיד מרכזי במשפחה ובחיי הילדים בליסבון. הבנים נישאו, הנכדים מצאו את ביתם החם והרוחני בבית סבא וסבתא. הוקם בית-הכנסת לקהילת מהגרי יהודי פולין. לא עברה שבת שיהודי אורח לא יסב על שולחנם, לטעום ארוחה כשרה ולברך את ברכת המזון. בימי המלחמה עברו דרך ליסבון הרבה מהגרים יהודים, המשפחה נרתמה לעזרתם, הבית שוב נהפך למרכז יהודי עידוד לסובלים, במיוחד לשומרי שבת וכשרות. ב-1949 עלו ההורים ארצה ומצאו את ביתם בחיבת ציון, בקרבת הילדים. האב לא זכה להאריך ימים בארץ, נפטר 8 חדשים אחרי עלייתו. האם הסכימה לעבור לקיבוץ ולחיות בקרבת ילדיה. על אף היותה אדוקה שומרת מצוות-עשה ואל תעשה, הצליחה למצוא קשר והבנה עם הרבה חברים. גם פה בחדר היחידי היה למרכז המשפחה למכרים וידידים. נרות שבת והאורות החג משכו רבים לדירתה. דמותה הקרינה על המשפחה כולה כולל נכדיה, בלטה כאשה בעלת רצון לחיים ובעלת תוכן תרבותי. אחרי מותה כתב אחד הבנים מחו״ל: "האם ידעה להנחיל לנו את קדושת האדם, מעשיה היו לא על מנת לקבל פרס, העזרה שהגישה בחייה להרבה אנשים היתה לרוב מתן בסתר שהמקבל לא יפגע חלילה, אהבת אנשים – המצווה הכי גדולה״. את חברי הקיבוץ הגדירה כקדושים שבונים את הארץ. חיתה בשיבה טובה עד מות הבת בלה מותה הכריעה אותה, שבוע אחרי בלה נפלה למשכב ונפטרה. תהי נשמתה צרורה בצרור החיים. לפי בקשתם המיוחדת הובאו למנוחות בבית העלמין של כפר הרואה.