פיגה מירל נולדה בעיר ורבה, פולניה, לאביה ירא שמים ושומר מצוות, התחתנה בגיל צעיר כמנהג המקום, הביאה לעולם עשרה ילדים. סייעה לבעלה במסחר – שהיה מקור הקיום למשפחה. כאשר הילדים התייתמו מאביהם, בגיל צעיר, והיא נתאלמנה – עול הפרנסה נפל עליה, והילדים סייעו לה בפרנסת הבית. בימי מלחמת העולם הראשונה נדדו מעיירה לעיירה בקרבת הגבול הרוסי, בחיפוש אחר מטה לחם ומעט קיום. בכל מאודה השתדלה לחנך את ילדיה ולתת להם השכלה. הילדים הגרו לאמריקה, לאפריקה ובת אחת עלתה ארצה. ב-1939 לפני פרוץ מלחמת העולם השניה, בעזרת קרוביה, ילדיה וביזמתה, הצליחה לצאת מפולין ולהימלט מן השואה. הגיעה לגבעת-חיים ועבדה במחסן הבגדים יום עבודה מלא ככל החברות. אשה בעלת מרץ, חרוצה ושמחה על תרומתה לעבודה. 11 שנה חייתה בינינו – נאמנה לדרכה השומרת מסורת, אך נוהגת במידת הסובלנות והכבוד לעקרונות הזולת, לרבות אורח החיים של בתה ונכדיה. כתבה את יומן חייה באידיש – ובערוב ימיה העניקה את החיבור לכל אחד מילדיה. חלתה ואחרי סבל רב נפטרה בכח' בכסלו תשי״א – 76 לחייה.