עזה טסקר

17.8.1944-5.2.1991

עזה נולדה באוגוסט 1944 .היא עברה ילדות קשה, הרי לא קל לילד להתמודד עם מצב של שוני משפחתי, במשפחה חד־הורית. לאחר סיום בית הספר בגבעת חיים ולאחר שרות של חודשים אחדים בצה״ל, נשאה עזה לישראל והקימה משפחה. בעשר השנים, בהן נולדו אסף וחגי, עברה המשפחה מקומות אחדים; תחילה קיבוץ להב, אחר כך קריית ביאליק, קבוצת גבע ולבסוף גבעת חיים. היו אלה שנים של חיפוש אחר דרך חיים. ב־ 1972 לאחר השיבה לגבעת חיים נולד דני. עזה החלה לעסוק בסריגה ממוכנת ולאחר לבטים רבים החליטה להקים מפעל עצמאי. עם רצון של ברזל וכוחות נפש גדולים שהיו עצורים בה, הצליחה להתגבר על מכשולים ולהקים, תחילה לבד ואחר כך עם חברות נוספות, ענף לתפארת. עזה הגיעה לביטוי יצירתי נפלא, עצבה דוגמאות והלבישה ילדים ובוגרים בסוודרים מקסימים ־ תוצרת מפעל הסריגים. בתקופה זו ריכזה עזה את ועדת חיילים. היא הקדישה זמן ומחשבה כדי למלא בתוכן את מפגשי אחר ־ הצהריים של שבת ויצקה דפוסים חדשים של קשרים בין הצעירים, קשרים שעומדים עד היום. עזה נשאה בשנית ויחד עם עברי הקימה משפחה אוהבת וחמה, נולדה תמי ומ־1983 ,במשך שנתיים, שהתה משפחת טסקר בשליחות באנגליה, כשעזה נהנית מכל מה שמספקים החיים בחוץ לארץ. בתום השנתיים חזרו לארץ, עברו תקופת התאקלמות והשתלבות מחדש בגבעת חיים. כעת נולד יוני. עזה אירגנה תצוגות אופנה בחגים ובאירועים. הנושא מצא חן בעיניה והיא תכננה לצאת ללימודים ב״שנקר", בית ספר לעיצוב טקסטיל, לאחר שעברה את בחינות הכניסה. בתוך הזמן הזה נטלה על עצמה את אירגון החתונות. הקימה ועדה ושוב, קבעה דפוסים חדשים שלא היו מקובלים עד לאותה העת. המחלה עיכבה זמנית, לדעת עזה, את התחלת הלימודים בבית הספר "שנקר", היא אמרה " יש בי אורך רוח, ואני מצפה להחלמתי בלא ויתורים ובלי שמץ של ספק… אני נלחמת בכאב ובחולי בעזרת היצירה, ויודעת שהכוח יאזן בסופו של הדבר את מצב הגוף. איני מפסיקה ליצור"… הרצון לחיות מעלה מנבכי הנפש כוחות נעלמים. עזה שנאבקה ללא לאות, ניצחה את המחלה פעמים רבות: "כשנודע לי על מחלתי, חשבתי לעצמי שוודאי חלה כאן טעות". מאז שחליתי, השתניתי מאד בתוך תוכי: כל סדרי העדיפויות התהפכו דברים שהיו חשובים בעבר, נהפכו לשוליים. הרצון שלי לחיות ולא לוותר לא להפסיד במשחק הזה של חיים ומוות נהפך לעניין המרכזי. אני אוספת כוחות שאני יודעת, שקיימים בי". עד שכשל כוחה. נזכור אותה במלחמתה ה״עיקשת" למען החיים. יהי זכרה ברוך.