יוסף כרמון

14.7.1911-6.2.1976

יוסף נולד בווינה הצעיר מבין ארבעת ילדי משפחתו. בהיותו ילד מתה עליו אימו, אבל מצא מחדש אם בדמות אשתו השניה של אביו, שהיתה גם קרובת המשפחה. כנער עבר לקרובים בעיירה קטנה בצ'כוסלובקיה ונכנס כחניך לבית מסחר, כאן הצטרף לתנועת תכלת-לבן ואחר כך לקבוצת ההכשרה באוסלובה. בזמן המתנתו לעליה שהה אצל סבו וסבתו בכפר צ'כי קטן. בנובמבר 1934 עלה ארצה והצטרף מיד לקיבוץ. בזמן הראשון עבד בבניין כטייח, אך עם פרוץ המאורעות גוייס כנוטר לשמירה האזורית בסביבה. עוד לפני מלחמת העולם גוייס על ידי ההגנה לשרת בצבא הבריטי – בעיראק, סוריה ולבנון. יוסף היה בין הנהגים הראשונים של הקיבוץ, עבד שנים בקואופרטיב עמק-חפר והחזיק את ההגה בידיים חזקות ובטוחות בכל דרכי הארץ. גם עם כניסתו לעבודה ב״גת" כמחסנאי, היה שנים אחראי לתחבורה במפעל ועד יומו האחרון לא נפרד מן ההגה. מילא תפקידים רבים בקיבוץ והצטיין בכושר ארגון ואחריות במילוי תפקידיו הרבים. אך את עיקר מרצו הקדיש לספורט, הוא ראה בספורט בארץ ובקיבוץ מקור חשוב לשמחת חיים של האדם ובמיוחד של האדם העובד. יוסף היה פעיל בפעולה ספורטיבית בעצמו, אך בעיקר ידע להפעיל אחרים לעיסוק בספורט, מהימים הראשונים בתנאים פרימיטיביים על מגרשי חול ובוץ ועד לימים האלה, עם ההישגים הרבים בהתקנת אמצעי ספורט – מגרשים מפוארים, בריכות שחיה משוכללות וגולת הכותרת – האיצטדיון של עמק חפר. כל הנכסים האלה הם מצבה חיה לפעילותו הברוכה של יוסף ז״ל. לא לקיבוצו בלבד הקדיש את מרצו, הוא היה פעיל בכל אירוע ספורטיבי בארץ. היה בין המארגנים הפעילים והמפעילים, במיוחד בשנה האחרונה לחייו – עם כינוס "הפועל" לציון חמישים שנות קיומו ובציון ארבעים שנה ל"הפועל" גבעת-חיים. בארגון חג הארבעים ראה שיא בעבודתו למען הספורט במקום, ויזם הוצאת החוברת על 40 שנות ״הפועל״ בגבעת-חיים . בשנים האחרונות היה פעיל במרכז מתאם לעניני ספורט במזכירות הקיבוץ המאוחד והיה גם חבר מזכירות מרכז "הפועל" בארץ. קיבל על עצמו הדרכה בענפי ספורט שונים בין העלייה החדשה, ובעיקר בין יוצאי רוסיה. פעמים אחדות נסע בשליחות מוסדות הספורט לחו״ל. כהוקרה לשירותיו בשטח הספורט הוענק לו אות הזהב של ״הפועל״ . בליל שמירה צנח לפתע. השאיר אחריו את אשתו רות, בנותיו עדנה וחנה, נכדים, משפחה בארץ ובחו״ל.
מדברי חברים: כרעם ביום בהיר ירדה עלינו הבשורה המרה על מותו הפתאומי של יוסף, וקשה עדיין להשלים שיוסף, שרק ימים מספר לפני כן שוחחנו איתו על תוכניות לזמן הקרוב ולטווח הרחוק, כבר איננו איתנו. איש הספורט הקיבוצי נפל על משמרתו. היה חבר מסור, נאמן ואדיב, פעיל ומפעיל, בעל חוש הומור טבעי, ידע לשמור על יחסים חמים ואנושיים עם כל מי שבא במגע איתו, היה מוכר ואהוב הרבה מעבר לגבולות המשק.