חיים שרון נולד בעיר וייסנפלס בגרמניה, להוריו לינה ונתן קרליק. חיים היה הבן השני במשפחה. שלוש שנים לפניו נולד חנן. הייתה זו משפחה בורגנית חילונית. אב המשפחה התפרנס ממכירתם של בגדי גברים בחנות. שנת 1933 הלכו חנן ובת דודתו להכשרה בלייפציג מתוך כוונה לעלות ארצה ולחיות בקיבוץ. שנתיים אחר כך הצטרף חיים אליהם להכשרה, ופגש שם את בת זוגו אסתר. מאז לא נפרדו. בשנת 1937 עלו אסתר וחיים לארץ כדי להצטרף לחנן בקיבוץ גבעת חיים. בתחילת דרכו בקיבוץ עסק חיים בהדברת הקדחת ובייבוש ביצות בעמק חפר. בשנת 1938 נולדה הבת זמירה. בהיותה בת שלוש שנים. גויס חיים לצבא הבריטי והצטרף לבריגדה העברית עם הקמתה. הוא שרת חמש שנים ולחם באיטליה כנגד הנאצים, עד שנת 1945 . בתום המלחמה, חזר חיים לקיבוץ ולמשפחתו. הוא השתלב ועבד כחצרן בבי״ס ואחד עבד בהנהלת החשבונות של הקיבוץ. כעבור שנה, עבר לעבוד בהנהלת החשבונות של גת ובמקביל, למד תמחירנות בשעות הערב. בשנת 1948נולדה הבת עפרה. חיים עבד כתמחירן בגת עד יציאתו לגמלאות מן המפעל בשנת 1992. בעשור האחרון, סבל חיים מבעיות בלבו שפגעו גם במוחו. בחמש השנים האחרונות, הורע מצבו והוא עבר ל״ביח שקמה" שם שהה עד יום מותו. חיים אהב מאוד את בנותיו, את שני נכדיו וניניו. את חתניו אבי תירוש וג׳רי עפיר ז״ל. מות שניהם בפעילותם הצבאית, גרם לו סבל רב והשפיע על בריאותו. בית שרון היה תמיד פתוח לקבל ולאמץ. ובמסגרת זו היו לחיים קשרים מיוחדים עם מתנדבים שהגיעו לקיבוץ. וקשרים הדוקים גם עם משפחות קומר, פומרנץ, מאור ועוד. חיים היה פעיל בקיבוץ במסגרת חיי התרבות והפנאי. הוא השתתף בפעילות ספורטיבית, בחוגי ידיעת הארץ ובטיולים בהם הפגין את חוש ההומור המיוחד שלו. בימיו האחרונים איבד את הכרתו ולא קם עוד. יהי זכדו ברוך.