וולטר נולד בצ׳כיה ב־16 בפברואר בשנת 1913 .למשפחה יהודית שומרת מסורת, חילונית.
כמו רוב ילדי עירו היהודים, הצטרף בגיל צעיר" לתנועת "תכלת־ לבן", וכבר כנער, ידע שדרכו היא לקיבוץ
בארץ ישראל.
לאחר תקופת הכשרה ולימודי חקלאות. עלה בשנת 1935 לישראל, ועם אשתו אלוה, הצטרף לגבעת חיים.
בשנים הראשונות עבד בחקלאות, כפי שאהב. בשנת 1938 נולדה בתו הבכורה – עפרה.
וולטר השתתף בהקמת הדיר וברכישת עדר הצאן ועבד כרועה צאן עד גיוסו לצבא הבריטי בשנת 1942.
כחייל בריטי, שרת במצרים עד שנשלח, במסגרת הבריגדה, להילחם בגרמנים בצפון איטליה. בתום מלחמת
העולם השנייה נשלח לצרפת, בלגיה והולנד, שם עסק בנוסף לתפקידיו בבריגדה, בעזרה לפליטים היהודים
והעלאתם לישראל.
בשובו לקיבוץ בשנת 1946 ,נכנס לפעילות בענייני ביטחון ויצר קשרים גם עם הערבים בסביבה, וגם עם
הבריטים.
כאן יצר קשר עם שושנה, אמה של יהודית. והקים אתה משפחה חדשה. בשנת 1950 נולדה בתם חנה.
במשך מספר שנים היה וולטר אחראי על הקניות, עבד במחסן המשק ובתפקיד אקונום. בשנים האחרונות,
עד למחלתו, עבד ב״גת". כשחלה, טיפלה בו שושנה במסירות בבית, עד אשר מצבו החמיר והוא עבר לטיפול
ב״בית שקמה". גם שם התמידה שושנה בקשר היומיומי, ובדאגתה לו עד יומו האחרון.
יהיה זכרו ברוך.

וולטר מספר: בשנת 1941 היתה פנייה של המוסדות להתגייס ליחידות היהודיות. מגבעת חיים התגייסו 17
בחורים ובחורות. ביניהם חברים שאינם עוד בחיים: חיים שטרנברג, נתן ארונדה, גידי לם, ישקה בוב ואשר
מאיר. אני רציתי להתנדב, אך במשק לא רצו לתת לי ללכת כי הייתי אחראי על דיר הצאן. כל משפחתי
נשארה בחוץ לארץ, והרצון שלי לתרום משהו למלחמה בנאצים הביא אותי להחלטה להתגייס. כשהתגייסתי
הוחלט שאלך לשרת בצי. חיכיתי חודשיים, אך היחידה לא הוקמה, אז הופניתי לחיל הרגלים. תפקידנו היה
לשמור בארץ על ישובים. אחר־ כך נשלחה הפלוגה שלי למצרים. הייתי שם שנה בשמירה על בתי הזיקוק
בסואץ. לחופש יצאתי כעבור חצי שנה ל־3 ימים: יום אחד הלך על הנסיעה הביתה, יום בבית, והיום השלישי
בדרך חזרה. בינתיים הקימו את הבריגדה ואתה נשלחתי לאיטליה. הספקנו עוד להילחם נגד הגרמנים בשנה
שהיינו שם. בסוף המלחמה עברנו להולנד לתפקידי שמירה. בגבול איטליה יגוסלביה ואוסטריה העברנו
פליטים לאיטליה. ביולי 1946 השתחררתי ואז בדיוק היתה "השבת השחורה". החזיקו אותנו כחודשיים
במצרים ולא נתנו לנו לחזור ארצה. כשחזרתי, היתה עפרה בתי בת 6 ואני ממש לא הכרתי אותה. שנים
שירתתי במדים הבריטיים, מזה שנתיים וחצי בחוץ לארץ.