בצלאל בן זליג נולד למשפחה חסידית בבוצ׳ץ שבגליציה, אביו ירא שמים ולמדן גדול. לעולם לא דאג לענייני פרנסה. זה היה מוטל על אשתו שעסקה בדאגה לקיום וגידול הילדים. אבא בנעוריו עבר לעיירה נדוורנה ועבד כפקיד בבתי מסחר לטכסטיל. נשא לאשה את רבקה ונולדו להם ששה ילדים. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ב – 1914 , נאלצו לברוח לוינה, חיו כפליטים ונתמכו ע" י הקהילה היהודית. כתוצאה מהתנאים הקשים נפטרה האם רבקה בגיל צעיר, האב גוייס לצבא האוסטרי וששת הילדים בבתי- יתומים. עם שובו מן המלחמה דאג ליצור לילדים בית ולהוציאם מבתי-היתומים. אמו ניהלה את משק הבית ואבא דאג למקורות הפרנסה, בתנאים קשים במיוחד. עבד בכל הבא ליד-סוכן נוסע, מייצר סיגריות, העברת מזון מהכפרים לעיר ועוד. הילדים היו שותפים לדאגת הקיום בבית ואחרי גמר בית הספר יצאו כולם לעבודה. כשומר מצוות קנאי לא ראה בעין יפה את הצטרפות הילדים לתנועה הציונית או לנוער הסוציאליסטי. בלית ברירה השלים. בשנת 1938 עלה ארצה, אחרי מאמצים מצד ילדיו שבארץ שהשיגו עבורו רישיון עליה )"סרטיפיקט"(. לפני עלייתו נשא אשה שניה שילדיו קיבלוה כאם. בארץ גר אצל בתו בקרית חיים, בבית קטן שנהפך למרכז משפחתי. בליל הסדר הסב עם כל צאצאיו שבארץ. עבד בכריכת ספרים. ידע מלאכות רבות וכשרונו רב בעבודות כפיים. מסור כל חייו למשפחתו ולאלוהיו. איש תם וישר דרך, נבחר כגבאי בבית הכנסת ומצא בזה גם את פרנסתו וסיפוקו. בשנים האחרונות חלה וסבל עד יומו האחרון. נפטר כ״ט בשבט תש״ז – הובא לקבורה בגבעת-חיים.