בנימין נולד במהריש אוסטראו, גדל באווירה יהודית, ציונית ובעודו נער רך בשנים הצטרף לתנועת ״תכלת לבן ,קשריו לגבעת-חיים היו קשרי משפחה. לא חיכה לרישיון עליה, דלג על תקופת הכשרה ובא ארצה כתייר, לביקור ולכינוס העולמי של ״מכבי" בשנת 1935. בא ישר לגבעת – חיים, למשק הצעיר, והצטרף מיד לשורת העובדים והבונים, והוא רך בשנים ונטול ניסיון בחיי עבודה וחברה. בטרם הספיקו החברים להכירו, שבועות מעטים לאחר בואו אלינו, נפל למשכב. מחלת הטיפוס, שפרצה בקיץ 1935 ופגעה בחברים רבים, תקפה אותו מיד. שבועות מעטים נאבק גופו הרפה במחלה ולא יכול לה. היחידי בין נפגעי הטיפוס שלא קם מחוליו. והוא אך על סף ההגשמה של כיסופי נעורים. נקבר בנחלת יצחק. בן 20 במותו. 

מדברי חברים:

 מיד לאחר בואו לגבעת-חיים עבד בנימין בפרדסים, בעבודות חוץ. נסענו בעגלה לעבודה בפרדסי שוויקה בעיבוד "יבין", הכרתי אותו כעדין נפש – טוב לב, רחוק מריב ומדון. היתה איזו אי הבנה בין חברי גבעת חיים ועין החורש, הוויכוח היה ער ובקול רם ואז קם בנימין ובעברית רהוטה מדי בשביל עולה חדש, בקש שנפסיק בוויכוח הרועש. דרש הבנה מהצדדים ומעל הכל שקט והתחשבות.