בלומה נולדה באוסטרוג וולין, פולניה, אז רוסיה, לאביה, ירא שמים ושומר מצוות. התחתנה בגיל צעיר
כמנהג המקום, הבעל התפרנס מעבודת נגרות, ילדה 4 ילדים, ניהלה בית מסורתי, שמרה על כשרות.
שנים מועטות לאחר מכן נתאלמנה, השקיעה את מלוא מרצה וכוחותיה בחינוך הילדים וטרחה רבות
לפרנסת המשפחה, עבדה בתיקון שקים לאריזה.
במלחמת העולם השניה גוייסו 3 הבנים לצבא האדום והאם נשארה יחד עם הבת עד סוף המלחמה בברית
המועצות. הבת עבדה בבית חרושת לכותנה והאם עזרה ודאגה בבית. נדדו ממקום למקום, מחרקוב לקובישב
ומשם ללנינסק שבאסיה, לפי מפת המלחמה והתקדמות הצבא הנאצי בתוך ברית המועצות. תלאות רבות
פקדוה. הבן השלישי (הצעיר במשפחה) נהרג ביום האחרון של המלחמה – יצא לסיור בתור חייל ולא חזר –
קשה היה לה להתאושש מהמכה שהגורל הנחית עליה.
רבות דברה עליו ולא שכחה אותו עד יומה האחרון.
הבן השני היגר לקנדה. אחרי גמר המלחמה התאחדה המשפחה שוב בשצי׳צין שבפולניה, עברו לקסל
בגרמניה ומשם יחד עם בנה חיים ומשפחתו עלתה ארצה. הסתדרו ברמת – השרון הקימו משק, טפלה
ועזרה בעבודות הבית. ב – 1955 הגיעו לגבעת – חיים.
זכתה לראות בנים ובני בנים בחייה. בשנים האחרונות סבלה מנגעי הזדקנות.
נפטרה בגיל 83 בשיבה טובה.