שרה יבין נולדה ב 1911 בעיירה פלונסק שרוב תושביה היו יהודים . )העיירה מתפארת בכך שאזרח מספר
אחד של מדינת היהודים החדשה- בן גוריון נולד וגדל בפלונסק ( .אם כן האווירה השלטת ברחוב כמו בקרב
משפחת סרוויסקי היא שהמילה ציונות אינה מילה גסה.
שרה בת בכורה לדב ולמרים ,אביה צלם העיירה וגם אחיה הצעיר ממנה בשנתיים הספיק עוד לפני השואה
להיכנס לעסקי הצילום. כמו גם להתחתן ולהוליד בת )שגורלה לוט בערפל, היו שמועות שהיא הוסתרה
בכנסיה הממוקמת מול בית משפחת סרוויסקי.(
שרה משתייכת לתנועת הנוער ה"שומר הצעיר" ומאוחר יותר כאשר היא רואה שעניין העלייה מאורגן יותר
ב"החלוץ" היא מצטרפת אליהם. עוברת מסלול הכשרה איתם באחד מן הכפרים בפולניה וכשהיא מוכשרת
דיה לחקלאות ולאורח חיים סגפני, כזה המצפה לחלוצה הטרייה בקיבוץ בפלסטינה – היא מקבלת
סרטיפיקט זוגי ועם בעל פיקטיבי – יורדת ב- 1934 בנמל חיפה, ומשם לגבעת חיים. שני פולנים נפגשים
בקיבוץ – מילה פה מילה שם, הופ נזכרתי , כבר נפגשנו, פעם, בוורשה," אולי את יודעת איך מגיעים ?" "כן,
אסביר לך!" ולא מעבר !?. הנה נושא לשיחת פתיחה וממילא כבר מוביל להחלטה – אנחנו זוג . זוג זוג ,אבל
מהפרימוס אי אפשר להימלט . את תפקיד הפרימוס שלהם ממלאת רחל וונזרול. והם הסתפקו בעובדה
שפרימוס בחורה קל יותר מפרימוס בחור.
מקום העבודה הראשון שלה בקיבוץ הוא נטיעות וטיפול בפרדסי הסביבה. השני – חנות מכבסה שהפעילו
בחדרה חברות הקבוץ. היעד העיקרי – הכביסה המלוכלכת של חיילי הצבא הבריטי. והתשלום בהתאם
ליכולתם של הקליינטים – גבוה בהרבה משאר הפרנסות – 17 גרוש צלצלו בקופת הגזבר ששלשלה כל
חברה בסוף כול יום עבודה שהיה ארוך ומיגע אך מתגמל וגורם לגאווה רבה. שרה זוכרת לספר שערב אחד
לא הגיע העגלון עם הסוסים לקחתן הביתה והן בהפגנתיות הלכו לאכול במסעדה של גברת ברום ושילמו
בעבור הארוחה בכסף המיועד לגזבר. שידעו שאנחנו לא פראייריות.
אחר כך באו הלול , מטבח הילדים ולבסוף המתפרה. שם עבדה כמעט עד הסוף מבלי לצאת לפנסיה.
אחרי 5 שנות חיי זוגיות וילד אחד – ארנון , הם הולכים בהפסקת צהרים לכפר הרואה ובנוכחות הרב שם
יעקב את הטבעת (ששייכת לקיבוץ ותוחזר למזכירות אחרי הטכס) על אצבעה של שרה . וזה רשמי.
כשארנון מתחתן הוא מציע לאביו לעברת את שמם מיבנין ליבין .
ובאים עוד צאצאים: בת דורון ובן אורי. וכול הצברים הללו הם נר הזיכרון למשפחות שנרצחו בפולין ואין
אפילו קבר.
ב 18 -בפברואר 2013 והיא בת 102 וחצי – מוקפת משפחה גדולה – מחזירה שרה את נשמתה לבורא. והיא
קבורה לצד בעלה יעקב בבית העלמין של קבוץ גבעת חיים מאוחד.
ת.נ.צ.ב.ה.