נוסיה נולדה ב-1909 בעיר פרוסקורוב שנתפרסמה לתהילה
על קהילתה היהודית, ממנה יצאו גדולים וכן טובים, ולשמצה
על הפוגרומים האיומים שהיו בה נגד היהודים. בת למשפחה
חסידית, בני מז׳יבו"ז, עיר הבעש״ט, משכילים יהודים ואנשים
צנועים, משפחה בה אהבו ספר ואמנות, יופי וטבע. כשהיא
עדיין תינוקת רכה עברה משפחתה לבסרביה, לעיירה טרוטינו
המאוכלסת איכרים גרמנים מבוססים, ובה גם קהילה יהודית
מפותחת. טובי המורים מקנים לה השכלה יהודית וכללית ומכוונים את לב הנערה לציון. המורים והמדריכה
ב״השומר הצעיר" מתווים את דרכה ל״החלוץ" להכשרה ולעלייה. העיירה על אופייה הכפרי, הטבע
השופע של מרחבי בסרביה, מעמדם האיתן של האיכרים, עוררו בה משחר ילדותה את האהבה לטבע,
לעבודת השדה ולחיי הכפר. בת 16 היא לומדת בסמינר לגננות בקישינוב בהנהלתו של אלתרמן, אביו של
המשורר נתן אלתרמן, ובעודה נערה רכה באה להכשיר עצמה בחוות "החלוץ". עם הגל הראשון של העלייה
החמישית)1928 )עלתה והצטרפה לקבוצת ״ל״ג״ בכפר סבא. מתערה מיד בחיי הקבוצה והמושבה, פעילה
בתנועת הפועלות , יוצאת ללמוד במוסד לתינוקות בירושלים. עם פירוקה של "ל״ג״ היא מצטרפת עם עוד
חברים לקבוץ ג", אבל אין היא משלימה עם חיי הקבוצה בעיר ותובעת את הזכות להכשיר את עצמה לקראת
ההתיישבות הקרובה בעמק חפר. היתה זו ההתנגשות הראשונה בין האשה הצעירה ובין החברה, ועוד יהיו
מקרים שהיא תעמיד את רצונה, רצון היחיד מול שגרת הרבים למען הציבור, למען זכויות האשה, למען
החברה הקיבוצית. מתגברת על התנגדותו של הקבוץ ויוצאת למשק הפועלות עיינות. בין הראשונים עוברת
לואדי-חווארית, ממלאת כל השנים תפקידים חשובים בהנהלת ענפים שונים, אבל ליבה נתון לגידול ירקות.
ובסוף היא נבחרת לתפקיד מזכיר המשק. מעטות החברות הממלאות אותו. מרכזת בשקידה, במסירות
ובכישרון את עניני המשק. עד שמחלתה מרתקת אותה לערש דווי ומנתקת את השרשרת של מעשים,
שאיפות, לימוד, השתלמויות, פעילות בתנועת הפועלות, מפא״י וההסתדרות.
נפטרה ממחלה ממארת. הניחה אחריה את בניה: אורי, עוזי, שאול, ובת: מאיה, משפחה בארץ ובגולה.
ממכתביה האחרונים
"הנה עבדתי-חייתי וכך הסתדרו החיים. כעת אני חולה, נשארתי לבדי עם משפחה גדולה. לולא הקיבוץ
– מה הייתי עושה? במשפחה מחוץ לקיבוץ, הילדים בוודאי לא היו מסודרים כל כך טוב. תמיד אנו דנים
לפי קטנות ומאשימים, והנה בא אסון גדול, ואז נבחן הקיבוץ. סודה של החברה האנושית באדם הנאמן
והמגשים. המקיים את המצוות ובסופו שיכסה את פני הארץ ותקום חברת אדם חופשית".
מדברי חברים
היו לה כישרונות בלתי רגילים ובלי ספק היתה יכולה לפעול במסגרת רחבה יותר מאשר בבית, אך אחת
התכונות הגדולות והיקרות שלה היתה האהבה לבית הזה, וקשר חזק קשר אותה לאדמה הזאת. בעת
מחלתה ומכאוביה סבלה במיוחד מן הסכנה הנשקפת לשלמות הבית, לא אחת הרימה קולה באומץ ואמרה:
אין דבר בעולם, אין הבדלי תפיסה היכולים להצדיק את הרס חברתנו, שאותה אהבה יותר מכל דבר בעולם.
עולמה הרוחני היה עשיר ומגוון מאד. שיחה מעניינת עם אדם, דמות מספר שקראה, תמונה שראתה,
קונצרט ששמעה נחרתו עמוק בזיכרונה. אהבה את החברה הקיבוצית ,היתה גאה עליה והאמינה בניצחונה.
וכך אמרה: כל עוד שוחט בעולם, כיצד יכון הסוציאליזם". צמחונית קנאית היתה בנעוריה ואף אחרי עלותה
ארצה, תורתה והשקפת עולמה מתוכה צמחו לה.