ישקא בוב נולד ב־1914 בעיר פרנאו באסטוניה וגדל במשפחה מתבוללת ובסביבה לא יהודית. אביו היה סוחר עורות ופישתן. היה לו אח צעיר ממנו. אמו נפטרה כשהיה בן 14 וחינוך הבנים נשאר בידי עוזרות ומטפלות נוצריות.12 שנים הלך לבית הספר וכל חבריו היו לא יהודים. עם גמר ביה״ס התיכון הצטרף לקבוצת הכשרה בלטביה ולאחר כשנה ב־1935 עלה ארצה. בארץ נשלחה הקבוצה לכפר גלעדי. כעבור שנה הצטרף ישקא לגרעין שהיה מיועד לקיבוץ עין גב, ששכן בחצר כנרת לפני עלייתו על הקרקע. עם העלייה על הקרקע עבד בסחיבת שקי זיף־זיף, ולאחר מכן עבד בסדום. בשנת 1940 התגייס לצבא הבריטי וב־1946חזר לעין גב, עבד בסירה, שהיתה הקשר העיקרי עם טבריה ומאוחר יותר עבד בתור נהג. במלחמת השחרור לחם קשה על הגנת המשק נגד הסורים. בעין גב בנה את משפחתו עם לילי ונולדה להם בתם עדנה. אחרי המלחמה עם הפילוג, עברה המשפחה לגבעת חיים. תחילה עבד כאן בחצרנות, היה נהג של קומנדקר אליו רתמו עגלה. הרכב נקרא על שמו "ישקא דלוקס". גם בעבודתו רבת השנים במטבח הטביע חותם ועוד הרבה זמן אחריו נקראה חצרנות המטבח "ישקאות". עם הקמת המפעל "אמבר" עבר לשם לעבודה כמחסנאי. בכל מקום עבודה הכירו את ישקא כאיש עבודה בכל ליבו. כשחלה, החל לעבוד ב״גבורות". המחלה כפתה עליו סבל רב. הוא אמר: "קשה לי להשלים עם המחלה ואי אפשר להגיד שהגעתי לזיקנה טובה, אבל אין ברירה, מוכרחים להמשיך כמה שאפשר". משפחתו ליוותה אותו בחמימות עד יומו האחרון. 

בתו כותבת: אני — כן אגיע ואולי שוב אחוש את הליטוף שבבת אחת הפך לגל חום רותח המציף אותי עוד אספוג את כוח הנתינה ללא גבול, ללא הצטעצעות, ללא משוא איך ניתן לשחזר במילים? אותו איש שאני לו — כל חייו כל מאודו.