יעקב נולד בשנת 1909 ,בעיירה לונה, ברוסיה, בן שני להוריו יחה )יוכבד( ומרדכי יבנין. עלה ארצה בשנת 1934. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ברח אביו והגיע לארה״ב. אמו טיפלה לבד בשני ילדיה הקטנים והמשפחה עברה תלאות של נדודים וקשיי פרנסה. יעקב למד בבית הספר היהודי "תרבות", בו קיבל חינוך לאומי-ציוני. בנערותו הצטרף לתנועת" החלוץ" והגיע לעיר ביאליסטוק, לקיבוץ־ הכשרה" תל-חי". באוקטובר, שנת 1934 ,הגיע ארצה, עם חברתו שרה ובמסעדה של הגברת ברון, בחדרה, פגש אותו חבר קיבוץ גבעת חיים והזמין אותו ללכת ברגל לקיבוץ. בשנים הראשונות בקיבוץ עבד בטוריה, בפרדסים שונים בהדריה, בשויקה ועוד. תקופה מסויימת עבד גם כעגלון. יעקב ושרה הקימו משפחה ובשנת 1937 נולד בנם הבכור ארנון. במסגרת הפלוגה המגוייסת של הקיבוץ המאוחד נשלח יעקב לעבודה בסדום, שם עבד קשה מאוד במשך שנה. לאחר שובו נבחר להיות מחנך של חברת הנוער)פליטים מאירופה( ומורה. כמחנך נוער היתה לו השפעה חזקה על חניכיו. הם העריכו את סבלנותו ורצינותו ושנים רבות זכרוהו כמי שקלט אותם בארץ ולימד אותם מהו קיבוץ. אחרי מספר שנים בחינוך נכנס לעבודה ב״גת", תחילה בדוד הקיטור. עד צאתו ממעגל העבודה, עקב מחלתו, בגיל 83 ,התמיד בעבודתו ב״גת". יהי זכרו ברוך.