חיים מספר
"נולדתי בעיירה קרליץ שברוסיה הלבנה. זו היתה עיירה קטנה, טיפוסית ליטאית, בנויה מבתי עץ, רק שני
בתים מלבד בתי כנסת, היו בנויים מלבנים אדומות. את הזמן ספרו בעיירה לפי מספר השרפות שקרו בה.
בזמני היו שתי שריפות בהן נשרפה כמעט כל העיירה.
את אבא ואמה שלי איני זוכר. הם מתו בהיותי בן 3 וחצי ממחלות שונות. כל מה שאני יודע עליהם, אני יודע
מסיפורים. אפילו לא נשארה לי תמונה מהם לזיכרון. גדלתי בבית דודי ודודתי עד פרוץ מלחמת העולם
הראשונה. המשפחה היתה אמידה למדי, אך בתחילת המלחמה הוחרם רכושם. לאחר שנה, כאשר הגיעה
המלחמה עד לעיירה פונו כל תושביה והיא נהרסה עד היסוד."
חיים גר במשך שלוש שנים אצל אחותו, שהיתה גדולה ממנו ב־ 11 שנים, והיא דאגה ללימודיו. כשהיה בן עשר
פרצה המהפכה ברוסיה, היה רעב וחוסר לחם. כשחזרו התושבים לעיירה לאחר המלחמה, נאלצו לבנותה
מחדש. אחותו הקימה ספרייה בביתה וחיים יחד עם ילדים אחרים, הקים ספרייה לילדים. את לימודיו עשה
בעיר הסמוכה. אחותו התחילה ללמד בבית ספר יהודי ואחרי כן בפרו גימנסיה רוסית. אחד ממוריו היה דוד
כהן, שהשפיע על זיקתו לארץ ישראל. כבר בגיל צעיר קרא את "אהבת ציון" של אברהם מאפו ומאז הפך
לציוני נלהב. עם סיום לימודיו בגימנסיה עבר לבית ספר מקצועי ולמד נגרות.
בזמן לימודיו הצטרף חיים ל״חלוץ הצעיר" ואחר כך ל"החלוץ". במסגרות אלה היה אחד הפעילים המרכזיים.
בשנת 1929 עמד לעלות לארץ, אולם ערב עלייתו הופסקה עליה, לכן הצטרף חיים לאחת מפלוגות ההכשרה.
ב־1933 עלה לא״י ונשלח לגבעת חיים, לפי דברי חיים נפגש אז, טרם הצטרף ליישוב, עם מכירי משפחתו
וכאשר שמעו שרצונו ללכת לוואדי חוורית התנפלו עליו: "שם קדחת ו..כל רע"!.
"אינני יודע" מספר חיים, "משום מה, אולי הייתי תמים, אבל דווקא זה מצא חן בעיניי…".בגבעת חיים נפגש
עם פנינה, התחתן עמה ונולדו שני ילדים: יוסי ומשה.
חיים השתתף כנגר בבניית היישוב. בבואו לגבעת חיים התחילו לבנות את המטבח וחדר האוכל, שעוד היה
אז צריף. וכך המשיך במקצועו שנים רבות. במלחמת העולם השניה התגייס לצבא ונשלח למשמר החופים.
בגיל 50 הפסיק לעבוד בנגריה ועבר ל״גת״. במשך 10 שנים עבד במסחטות בעונת החורף ובמיציה בעונת
הקיץ. בגיל 60 נכנס לעבוד בהנהלת החשבונות של גת כאחראי על הכנת המשכורות לפועלים שכירים.
בשנים האחרונות, לאחר שנאלץ להפסיק את עבודתו ב״גת" עסק בחלוקת עיתונים, ניסה לעבוד בארכיון
ועוד, אך לא מצא עניין בעבודות אלה.
חיים היה פעיל בוועדת חברים, בוועדת דירות והיה ספרן בספרייה. הוא היה אוהב נלהב של ספרות, התעניין
בתנ״ך, ידיעת הארץ ומורשת היהודית. כך מצא בגיל זיקנה זמן וסיפוק בחיי הרוח.
מחלתו הכרעתו לאחר סבל רב.
יהיה זכרו ברוך!