חיים נולד כבן בכור למשפחה חסידית, ממנה שאב את דבקותו באידיאל ואת שורשיותו היהודית העמוקה.
אביו התפלל ב "שטיבל" וחיים למד תחילה ב "חדר" ואחר כן בבית ספר פולני כללי. אמו מתה עליו בהיותו
ילד ולו עוד שני אחים צעירים ממנו. אחרי כמה שנים התחתן האב שנית ונולדו עוד שתי בנות – וכל אלה נספו
בשואה. היה בין פעילי "החלוץ הצעיר", חמש שנים תמימות עשה בהכשרה. עלייתו עוכבה ע״י התנועה.
רק בפסח 1939 הגיע ארצה, בעליה ב'. האניה נתפסה ע״י השלטונות הבריטיים, העולים הובאו לעתלית,
שוחררו כעבור כמה ימים. בהתאם לצרכי הקיבוץ כוונו פרומה וחיים לגבעת-חיים ונשארו כאן. חיים עבד
במפעל המלח בעתלית, בעבודות חוץ, מגויס לעזרה בעין-גב. היה עגלון, עבד ברפת, חצרן בבתי ילדים,
במשך שנים רבות ב "גת" בו מצא כר נרחב לפעילותו הטבעית. היה פעיל בוועדת עבודה, קליטה ובוועדות
רבות ושונות של המשק; מגויס לוועדת עליה ע״י מזכירות הקיבוץ. עבד במסירות ובלי לאות. הדריך בגדות
בעניני עבודה, קליטה וחברה.
ידע לקשור תרבות יהודית עברית עמוקה ועשירה עם השכלה הומניסטית כללית. בהופעותיו המקוריות
והמהנות בפורים, ריכז סביבו קבוצת חברים גדולה וניסה להחיות את ההווי היהודי שהוא אהב בפני הציבור
שלנו אשר ברובו היה רחוק מהווי זה כרחוק מזרח ממערב. נפטר מהתקף לב, השאיר אשה, בן אברהם
ומשפחה בארץ ובגולה. לא זכה לראות את נכדתו.
מדברי חברים:
בהכשרה בבריסק פגשתיו, הוא הקדים את ה "נעשה" לפני ה "נשמע" בכל פעליו, באמונה גדולה. ידיד טוב
לידידים, נוח לבריות, מאמין ומאציל על אחרים.
בזמן הפילוג היה חיים סדרן העבודה וכאב את העבודה השכירה שפשטה אצלנו בלי מעצור, לחם בכל כוחו
נגד ביטול ערכים בחיינו; נגד סטיות. מצאתי אצלו הבנה וענין עמוק בכל הנעשה בקיבוץ ובעולם, השתדל
למלא ולהבין את צרכי הפרט ולא תמיד היה קל למצוא דרך ולמזג דרישות אישיות עם עקרונות ותקנון.