חברה כותבת ״את ג׳חקה הכרתי במשאבי־ שדה בשנות ה־50 .תקופה קשה — שנת הפילוג. יצאנו אז ככיתה בוגרת לעזרה של חודש בקיבוץ צעיר. ג׳חקה קיבל על עצמו להיות לנו מדריך. הוא היה מלא מרץ, עליז והפיח בנו רוח חיים. זוכרת אני במיוחד את הערבים סביב המדורה, כאשר ג׳חקה מנצח על השירה ועל "השמח". הפעולות עמו היו מלאות ענין ותוכן, והתרשמתי אז מג׳חקה כאדם רב־גוני, בעל תבונת כפיים, אדם אוהב שירה, מוזיקה, אומנות ופעיל בחברה". לא עבר זמן רב וג׳חקה ופוריה החליטו להקים ביתם במשותף. ג׳חקה היה תמיד איש משפחה מסור. בשנת 1954 הגיע ג׳חקה לגבעת חיים. קשה היה לו להיפרד מחבריו אשר במשאבי־ שדה. תוך זמן קצר הטילו עליו בגבעת חיים את תפקיד הגזבר ואחר-כך נשלח ללימודי כלכלה ברחובות. מאוחר יותר גויס ג׳חקה למזכירות הקיבוץ להנהלת קרן הקיבוץ. תפקידו היה גיזבר הקרן. כעבור זמן הוטלו עליו תפקידים נוספים במסגרת המפעלים הכלכליים של הקיבוץ המאוחד. עם חזרתו מן הגיוס קיבל שוב תפקידים כלכליים במזכירות גבעת חיים, עבד בלימת ונשלח יחד עם משפחתו מטעם המפעל לקידום מכירות בשוויצריה. לאחר חזרתם מחו״ל נכנס ג׳חקה לעבודה בחדר האוכל וכאיש אחזקה במטבח. ג׳חקה היה פעיל בוועדת הקליטה. בעיות הקליטה וגידול ג״ח העיקו עליו מאד. ביקש לעשות למען קליטת בנים וקליטת עולים בקיבוץ. ג׳חקה עמד כאילו במרוץ עם הזמן, והזמן השיגו. ליבו נדם לפתע בעודו צעיר כל־ כך.