זאב היה השני בין הבנים במשפחה, הם היו 6 אחים. גדל בבית מסורתי, אבא סופר סת״ם )כותב בקולמוס ספרי תורה, תפילין, מזוזות(, אמא היתה תופרת וכל הבנים עזרו בפרנסת המשפחה. למד בחדר, המשיך בבית ספר כללי, למד מקצוע צבע ועבד עד ליציאתו להכשרה. צעיר מאוד לימים, בילה בהכשרה קרוב ל – 6 שנים, שם הכיר את ציפורה, בחירת-לבו וביחד עלו ארצה בעליה ב' )עליה בלתי לגלית(. הצליחו לרדת לחוף מבלי להתגלות לשלטונות – הגיעו לעין-הים )היום קיבוץ עין-הכרמל(. עבד בעבודות קשות, במפעלי המלח בעתלית. ב – 1940 עברו לגבעת-חיים, עבד בבניין, במוסך והמשיך בנהגות, אחד הנהגים המוכשרים בקואופרטיב ״עמק-חפר״, עבד במשאית, היה מסור מאוד לעבודה, אהב את הפינה המשפחתית שלו – והקדיש לכך את כל זמנו החופשי, טייל עם ילדיו במשק, אבא מסור מאוד, בעל למופת, במשפחה קראו לו בשם חיבה: "ולוולה" בחדרו אהבנו לבקר, מצאנו שם תמיד עיתון ערב שהביא מהעיר או ספר מעניין שיצא מבית הדפוס זה עתה. איש רעים, אוהב את הבריות. בבוקר השכם יצא בתור נהג משאית ובתאונת עבודה מצא את מותו. הניח אשה, בנים: חיים, יוסי, גדי ובת: בתיה. משפחה בקיבוץ ובארץ. לא זכה לראות את נכדיו בחייו.