גרדה נולדה ב 10 למרץ 1916 בהמבורג שבגרמניה להוריה ארנה וקורט שולצה. היתה לה כבר אחות בוגרת בשם אליזבת. בהיותה בת חצי שנה נהרג אביה במלחמת העולם הראשונה והמשפחה עברה לליפציג. גרדה גדלה ללא אבא, אך היתה ברוכת כשרונות. בנעוריה ידעה להחליק על הקרח, לגלוש בסקי, סייף, חץ וקשת, שחיה, רכיבה על אופניים, נגינה בפסנתר ובמנדולינה ואף רקדה בלט באופרה של לייפציג. ב- 1937 הכירה את רודולף מילר, מהנדס צעיר ויחדיו יצאו לטיולים . ב – 1 לאוגוסט 1938 הם התחתנו ברישום בעיריה ונולדו להם שני בנים- בנימין ויוחנן. אחרי הפטירה של רודולף בעלה ושל אמה ארנה, יצרה גרדה ב 1947 קשר עם אחותה אליזבת-עליזה שבפלסטינה ובמאי 1949 עלתה המשפחה לארץ לבית אחותה שברמת השרון. גרדה, בנימין ויוחנן חיו ברמת השרון, איילת השחר ושוב ברמת השרון. ובמרץ 1953 הגיעו בזמן הפילוג לגבעת חיים מאוחד. גרדה קיבלה חדר בצריף בשיכון הצפון (צריפים), והילדים, בנימין ויוחנן השתלבו בחברת הילדים. עבדה בברווזיה, איזולטור, מטבח ומטבח דיאטה, בהמשך במחסן בגדים, במתפרה ועזרה בכלבו. גרדה עבדה כל חייה ותמיד אמרה: "אני צריכה להתפרנס". בסוף שנות ה-50 התחברה לחבר הקיבוץ שלמה דש וחיו יחדיו תקופה קצרה עד לפטירתו בדצמבר 1958 . ב-1961 מיסדה גרדה את הקשר עם ישראל כץ, שהתאלמן מאשתו, ועברו לגור ביחד בשיכון ותיקים. לישראל היו 3 ילדים ויחד עם שני בניה שלה נוצרה משפחה גדולה והיא דאגה לטפל בכולם. הילדים התחתנו ונולדו נכדים ונינים. גרדה שמרה על קשר עם כולם, אם בטלפון ואם במכתבים. היא ידעה גם לסרוג, לתפור במכונת תפירה, לבשל, לאפות ולפתור תשבצים. גרדה שרדה בחייה את מותם של 12 בני משפחה קרובים ועברה שישה ניתוחים. גרדה היתה אישה חזקה, אמיצה ושורדת.

 נזכור אותך לעד.  בנך בנימין.