גיטל נולדה בעיר מלאווה בפולין למשפחה דלת אמצעים, האב היה מנהל חשבונות בתחנת קמח מקומית ונספה במחלת הטיפוס, במלחמת העולם הראשונה, בעוד גיטל ילדה קטנה. האם נאלצה לעבוד קשה לפרנסת המשפחה והזמנים הקשים נתנו אותותיהם בכל בני המשפחה. בגיל צעיר הצטרפה לתנועת החלוץ והיתה בהכשרת חלוצית בקיבוץ ״תל-חי״ בעיר אוגוסטוב. בשנת 1934 עלתה ארצה בהשאירה את משפחתה בפולין. מכל משפחתה זכתה לראות את אחיה בלבד שעלה אף הוא ארצה. בבואם, היא ובעלה ישעיהו ז״ל, לארץ בעליה החלוצית, הגיעו לקיבוצנו וכאן בנו את ביתם. בשנים הראשונות עבדה במכבסת החוץ שלנו, ועם קליטת הקבוצה הראשונה של חברת הנוער החלה בתפקידה כמחסנאית הבגדים של חברות הנוער, ובתפקידה זה ליוותה את כל חברות הנוער שהתחנכו בקיבוצנו. בשנים שלאחר מכן קנתה לה שביתה במחסן הילדים, וכאן התמידה עד יום האסון הגדול, שבו נספתה בתאונת דרכים קטלנית יחד עם בעלה. הניחה אחריה את בנותיה דרורה, חנה וזיוה, את בנה דן, ונכדים. מדברי חברים גיטל העמלה, הטרודה תמיד, מסורה לעבודתה היומיומית, דואגת למשפחה – כזאת ראינוה תמיד. לחניכים הצעירים מחברות הנוער הרבות היתה כאם בדאגתה להם, והם שמרו על קשר חם איתה גם לאחר שיצאו לדרכיהם בארץ. האחריות והצמידות למשימה ציינה אותה בכל עבודתה שעשתה. והנה בא הגורל האכזרי, ובאותו יום א, מר ונמהר נקטלה בתאונת דרכים יחד עם בעלה,ישעיהו ז״ל.