בלומה נולדה ב 1916.11.2 בעיר קרסלבה שבלטביה.
השם בלומה ניתן לה על שם סבתה.
היא למדה בבית ספר יהודי בקרסלבה. בבית הספר למדו 3 שפות עברית, לטבית ורוסית.
בסיום בית הספר הצטרפה לתנועת נוער נצ"ח )נוער ציוני חלוצי(.
לאחר מכן בלומה היתה בהכשרה כשנה וחצי בעיר ריגה, בירת לטביה. ההכשרה התנהלה כקיבוץ עם
מדריכים מהארץ. חברי ההכשרה היו מעיירות סמוכות לריגה. בהכשרה היה סדרן עבודה, והעבודות היו
שונות. בלומה עבדה בבית חרושת לעצים, במעבדה כימית ועבודות שונות.
בלומה עלתה לארץ עם עוד כ- 80 איש מההכשרה, באוניה "הר ציון" בשנת 1935.
כל 80 העולים מוצאם מקרסלבה.

בלומה מספרת:
ישר מהאוניה היינו אמורים להגיע לגבעת חיים. בגבעת חיים היתה באותו זמן מגיפת טיפוס, לכן נשלחנו ל
"חצר כנרת". שם לא היה מקום לינה. שיכנו אותנו על אחד הגגות (והיינו מבסוטים). בהמשך חזרנו לגבעת
חיים, ואחרי תקופה קצרה חזרנו ל "חצר כנרת" כי רצינו לבנות קיבוץ חדש.
ב "חצר כנרת" היכרתי את אפריים (שהיה בקבוצת כנרת). נישאנו ברמת גן בשנת 1938 .לאחר החתונה
עברנו לקבוץ עין גב. שם נולדה ביתנו הבכורה ישראלה.
בעין גב חיינו כ- 7 שנים, ועקב תנאי מזג האויר הקשים עברנו לירושליים. בירושליים עזרו לנו להסתדר
הדודים של אפריים (שהיו ותיקים יותר). אני עבדתי בתפירה ואפריים עבד בבניית ביצורים בבאר שבע.
אחרי כשנה עברנו לרחובות. ולאחר עוד שנה עברנו לגבעת חיים. לאה ועירית נולדו בגבעת חיים.
אני כל השנים עבדתי כתופרת – ומאד נהנייתי מעבודתי.
החלום שלי היה להגיע לארץ ישראל (למרות ההתנגדות של הוריי). הייתי עם הורי בקשר מכתבים לאורך
שנים. תמיד דיווחתי שהמצב טוב למרות שלא תמיד היה כך.
בחרתי בדרך קיבוצית לה חונכתי בהכשרה. 

בלומה נפטרה ב 20.5.1990 כשהיא מוקפת במשפחה חמה ואוהבת, 3 בנות חתנים ונכדים.
יהי זכרה ברוך