אשר נולד בשנת 1919 בברלין, להורים שהיו מורים לילדים יהודים חרשים אילמים, אביו נפטר כשהיה אשר בן11 אמו נספתה בשואה. בהיותו בן 14 ,עם תחילת עליית הנאציזם, הפסיק את לימודיו ויצא להכשרה חקלאית במטרה לעלות ארצה. בשנת 1937 עלה ארצה, באחת העליות האחרונות שהתירו הגרמנים. אשר הגיע ישירות לגבעת חיים והשתלב בעבודה ברפת, אותה למד עוד בהיותו בהכשרה. מאוחר יותר נשלח לעבודה בסדום, עם פלוגת הקיבוץ המאוחד, בה המשיך שלוש שנים. עם תחילת הפעילות של הפלמ״ח גוייס אליו, ולאחר מכן לבריגדה היהודית בצבא הבריטי. במסגרת שירותו בצבא השתתף בקרבות באיטליה ולאחר המלחמה עבד עם שארית הפליטה בברגן בלזן. אשר השלים את השכלתו בכוחות עצמו. למרות השכלתו הלא-פורמלית מילא בקיבוץ תפקידים שונים, ביניהם מרכז עבודה, גזבר "גת", גזבר המשק ועוד. ב-1974יצא לשליחות מטעם חברת "כור" לגרמניה ל-3 שנים. כשחזר נכנס לעבודה ב״תלמה", כאחראי ליצוא, שם עבד עד פרישתו לגימלאות. כשחזר למשק השתלב בעבודה בהנהלת חשבונות, בה המשיך עד שחלה. אשר הקים משפחה עם רות וטיפל במסירות ובאהבה רבה בכל בני המשפחה. הבית המה תמיד מקולותיהם של הנכדים והנינים ושימש מרכז למשפחה כולה. בימי מחלתו סעדו אותו באהבה ובחום כל בני המשפחה. כאשר התברר שמחלתו חשוכת מרפא, הביע את רצונו למות מהר ובכבוד. זאת הסיבה שבחר להיות בבית, מוקף בבני משפחתו וחבריו. כחבר קיבוץ, כאב לאשר לראות את השינויים הגדולים בתנועה ובביתו הפרטי – הקיבוץ, אך מעולם לא התחרט על דרך החיים הקיבוצית בה בחר. בדרכו ניסה להילחם למען הדרך הקיבוצית בה האמין ועליה רצה לשמור. יהי זכרו ברוך.