אסתר נולדה בשנת 1930 בדמשק – סוריה. משפחתה – משפחת חלוואני היתה ציונית, וכשהיתה אסתר בת שנה עלתה המשפחה לארץ והשתקעה בחיפה. כשהיתה נערה נפטרה אמה והשאירה שישה ילדים. אביה נישא שנית ונולדו לו עוד שישה ילדים מאשתו השנייה. כילדה הצטרפה אסתר לתנועת הנוער העובד ונשלחה לחברת הנוער בקיבוץ אלונים. לאחר כשנתיים בשנת 1945 ,בגיל 15 התנדבה אסתר לפלמ"ח.בתחילה נשלחה לפלוגת הפלמ"ח בקיבוץ בית הערבה בצפון ים המלח, שם שהתה עד לפינוי היישוב – פינוי בסירות, לסדום. לאחר מכן השתתפה כקשרית בקרבות הפלמ"ח במלחמת השחרור. עם פירוק הפלמ"ח נשארה אסתר בצה"ל עוד שמונה חודשים. בפלמ"ח הכירה אסתר את צ'יצ'ו, בעלה הראשון, שהיה בהכשרה ההונגרית בגבעת חיים. כך הגיעה אסתר לגבעת חיים. כאן בגבעת חיים נולדו ילדיה, אשר ועמליה. בקיבוץ עבדה תחילה בגן הירק ולאחר מכן כתופרת. בגיל מאוחר יותר נישאה שנית, לחנן דניאל וחיה איתו חיים מלאים ומאושרים עד לפטירתו. לאורך השנים נשמר הקשר המיוחד עם משפחתה הענפה – משפחת חלוואני על דורותיה וצאצאיה הפזורים ברחבי הארץ. קשר מיוחד זה היה לשם דבר בקרב כל המכרים של אסתר ומשפחתה. לפני שנים מספר חזר לארץ אשר בנה, לאחר שנים רבות של חיים במקסיקו. למרות מחלתו הקשה של אשר, חזרתו גרמה לאסתר אושר רב ותקווה. תקווה אשר נגוזה עם פטירתו. לאורך שנים סבלה אסתר ממחלת כליות קשה, אשר במהלכה עברה השתלת כליה, זאת נוסף לבעיות בריאות אחרות. לאורך שנים התמודדה אסתר עם המחלה והסבל, בגבורה ונחישות מעוררת התפעלות. עם פטירתו של אשר חלה הרעה במצבה הנפשי והגופני, עד שבסופו של דבר הוכרעה. 

אמא, אזכור אותך כאשה חזקה, המגוננת על ילדיה ללא לאות. גידלת אותנו באהבה ובמסירות, היית עמוד התווך של המשפחה הרחבה והמסועפת. נתת אהבה וכבוד לכל בני המשפחה, והם החזירו לך ללא סייג. אוהבת אותך יהי זכרך ברוך עמליה